אובדן זהות? לד"ר ולחברי הפורום- דחוף

קרה לי דבר מאוד מוזר ואף טרגי, השאלה אם יש תקווה? הכל החל כאשר הייתי נתונה בלחץ מאוד אינטנסיבי בעבודה ונחלתי מס' כשלונות הן בחיי האישיים והן בחיי המקצועיים, לא הספקתי לעכל אותם וכבר הטיפול הפסיכולוגי שבו הייתי, דרדר את הדימוי העצמי שלי,לא קיבלתי את מה שהייתי צריכה, גרם לי להיות מאוד מבוהלת ולהאשים את עצמי שאני לא בסדר, שאני חולה ודפוקה, מה שהביא אותי לוותר על עצמי, החלטתי שאני מבטלת את כל כולי והתחלתי לכתוב בפורום פסיכולוגיה באופן אינטסיבי עד לכדי כיליון וביטול העצמי באופן טוטאלי. כלומר: הורדתי את כל ההגנות שלי בבת אחת וניכסתי לעצמי כל מה שנכתב לי ועלי וגם פעלתי כבר כמישהי אחרת שמובלת וכותבת על מנת לרצות ...איבדתי כבר את החיבור לעצמי ונכנסתי לתקופה הזויה...הכל היה מחשבות יחס,חלקן גדולה...תקופה של התקף פסיכוטי של כמה חודשים שבהם איבדתי את האישיות שלי...ופעלתי לו מתוך רצוני האמיתי. כיום אני שנה ו-7 חודשים מאז, יצאתי מההתקף, אך אני מרגישה אבודה, ללא זהות ואישיות, כאילו נכנס בי דיבוק, זאת לא אני. הרופאים משאירים אותי תלושה ללא שום מענה או הסבר. לעניות דעתי, איבדתי את זהותי או שמא ההתקף הפסיכוטי השאיר אותי ככה נכה ומוגבלת. אני אובדת עצות, לא חזרתי לעבוד מאז ופשוט מסתובבת בבית ללא עשייה,הרבה זמן לבד, כי אני מרגישה שלא התחברתי לעצמי בחזרה, כאילו חדלתי להתקיים. אנא, עזרו לי- תנסו להאיר את עיניי ולומר לי אם יש תקווה לשינוי, האם אוכל לחזור לעצמי? ענת

שלום ענת, אני מבין את מצוקתך הקשה. לדעתי, שאלת שאלה דומה בפורום הזה לפני כמה ימים והרי הקישור אליה ואל תגובתי: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/402/xFT/122835/xFP/122835 כאמור, נראה לי שאת זקוקה לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי ישיר ולא פרשני, משהו שיתייחס לכאן ועכשיו בחיי היום-יום שלך, בליווי טיפול תרופתי שיותאם ע"י פסיכיאטר. אני גם מציע לך לנסות לא לחשוב על העתיד ועל החיים בכללותם אלא להתמודד עם כל יום בנפרד, בשלב זה של חייך. ייתכן שמסגרת של אשפוז יום, שיש בה צוות רב-מקצועי וקבוצות טיפוליות - ובעיקר מסגרת וסדר יום - תעזור לך להתארגן מחדש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com