עולם "נפלא"

שלום, מתעבת עד עמקי נשמתי את המין האנושי. שמחה שלא יהיה לי דור המשך, כי לטובים ולרגישים אין מה לחפש פה. בניגוד למי שבא לפסיכולוג, לא מרגישה רע עם מה שאני אלא רע עם מה שמסביבי. רואה מסביבי רק צביעות, אגו מנופח למימדים מפלצתיים, דריסת החלש, חוצפה ואנוכיות. רק לעיתים רחוקות נתקלת באיים קטנים של טוב לב, אנושיות וחמלה. מסרבת לשחק את המשחק החברתי, גם במחיר בדידות גדולה. כל מגע עם בני אדם גורם לי לתחושת קבס גדולה, שכן תמיד אני רואה את המנגנונים הקטנים והמכוערים שמפעילים אותם. לא מוצאת כמעט אנשים ראויים להידוק הקשר עימם. לא רוצה להסתגל, לא רוצה להנמיך ציפיות, לא רוצה "ללמוד" להיות פחות ביקורתית. אם זה העולם, אין לי חלק בו, ושום כדור או שיטת טיפול לא ישנו זאת. שומעת את כל אלה שסובלים כמוני ומדקלמים כל מיני "מנטרות" שעוזרות להם להשלות את עצמם ולהדחיק את גועל הנפש וגם מהם בא לי להקיא. למה אתם כל כך רוצים להאמין שהאדם הוא יצור טוב? הזולת הוא הגיהנום, ולא רבים מעזים להודות בכך. במקום להעריץ הישגיות, אסרטיביות ועוד מרעין בישין למה לא לטפח צניעות, אחווה, יושר וכנות? תכונות מוערכות, אבל רק אצל מי שמפגין לצידן גם הצלחה והישגים. כולם ימשיכו להיאנח, "טוב, זהו העולם ויש לקבל את הדין". והמוחים? שילכו לטיפול! כי לזה נועדו הפסיכולוגים, לשפר את יכולת ההסתגלות שלנו לעולם "נפלא" שכזה. סרבנית הסתגלות

שלום לא מסתגלת, גם אני מרגיש בעייתיות מסוימת בזיהוי האוטומאטי בין בריאות נפשית והסתגלות חברתית, אם כי יש גם גישות טיפוליות אחרות (בעיקר האקזיסטנציאליסטית וההומאניסטית) הרואות דווקא בקונפורמיות לחברה מקור לא אכזב להפרעות נפשיות. אני גם לא חושב שטיפול פסיכולוגי הוא הפתרון המתאים לכולם. עם כל הסתייגותי מגישות אלטרנטיביות למיניהן (ומהשרלטנים המציגים את עצמם כמטפלים), יש גם תנועות שונות לצמיחה רוחנית שאולי יכולות להתאים לך יותר מטיפול, ואולי מילות השיר הבא, המיוחסות לפרנציסקוס הקדוש מאסיזי, יפתחו לך כיוון שמתאים יותר לאישיותך והשקפותייך: http://www.derech.net/song.htm בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com