חוות דעתך על חרדתי..

הנה מה שרשמתי בפורום פסיכאטריה ורציתי לדעת מה דעתך: "אני סובל מפחד מדחייה או שאולי זה נקרא גם חרדת נטישה? אני בן 21... זה בא לידי ביטוי - שאני רוצה לרצות את כולם. אני מתחיל להיות עצבני ולסבול מתי שאני לא מקבל תשומת לב ושאני לא במרכז העינייינים. אני עושה הכל כדי שאנשים יתלהבו ממני. ואני ממש לא טוב מאינטמיות עם אנשים ואני לא הכי חברותי בעולם מהסיבה שאני מפחד לנסות להתקרב ולהדחות. המתח והחרדה מלווים אותי במשך כל הזמן ועושים אותי עצבני ומדוכא. אני לוקח כרגע קלונקס על בסיס קבוע (1 מ"ג מחולק במשך היום) אבל אני מדוכא ועדיין עצבני. האם ישנה תרופה נוספת שכדי לקחת שיכולה לעזור לי? (כבר ניסיתי בעבר ציפראמיל, אפקסור,מובמיד, אנפרניל - אבל נראה לי שאז לא הייתי על קלונקס שמייצב אותי ואולי שווה לחזור לתרופות מסוג זה). הבעיה היא שאני חווה גם עצבנות וגם דיכאון בו זמנית - והתרופות שעובדות על הסרוטונין והנוראדרנלין מעלות עצבנות לא? בכל מקרה אשמח לחוות דעת פסיכיאטרית בנושא - ובכלל מהי התרופה הכי מומלצת לפחד מדחייה?" וענו לי שם שכנראה מדובר בבעיית אישיות נרקסיסטית או משהו כזה. מה אתה חושב?

שלום רז, אני בטוח שבפורום פסיכיאטריה ד"ר הידש נתן לך תשובה הולמת בקשר לצד התרופתי. אני רק יכול לומר שעם כל חשיבותו של הטיפול התרופתי, זהו רק טיפול סימפומאטי, שיש להשלימו ע"י טיפול פסיכותרפויטי (שיחות). נכון שאצל אנשים מסוימים האצת הסרוטונין, ולפעמים עוד יותר הנוראדרנלין, עלולה לגרום מתח (בעיקר בתחילת הטיפול), אך התגובות אינדיבידואליות מאוד, בלתי צפויות ומשתנות מאדם לאדם. לכן יש צורך בסבלנות רבה עד למציאת התרופה הנכונה ע"י הפסיכיאטר המטפל. ואולם, כל זה הוא, כאמור, טיפול סימפטומאטי ואין תרופה המכוונת באופן ספציפי לפחד מדחייה או לביטויים אחרים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית. כאן אתה חייב להשלים את הטיפול ע"י טיפול פסיכולוגי ממושך ולהתמיד בו למרות התסכולים הצפויים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

אני כבר מראש מתנצל שזה ארוך... ממש ממש מתנצל פשוט אני רוצה לתת בפעם אחת את כל המידע על הבעיה שלי... אבל הכל כתוב בצורה פשוטה וזה יקח שניה לקרוא - (: אני יודע שזה פשטני לשאול ככה דרך האינטרנט אבל האם יש לך נטייה במקרה שאני מתאר יותר לכיוון של ההפרעה הנרקיסיסטית או חרדת נטישה/פחד מדחייה?? התסמינים שלי הם: שאני מנסה כל הזמן להרשים אנשים, להיות במרכז העיניניים, מפחד מאוד מאוד מתחרות ולגלות שאני לא הכי טוב, מפחד מאוד שלא יאהבו אותי וקשה לי במצבים בהם אני מרגיש לא רצוי, מנסה לעשות הכל כדי להיות אטרקטיבי ומושך פיזית ואישיותית כדי שיאהבו אותי... כשאני מקבל תשומת לב אני במצב רוח מעולה , ושאני לא מקבל אני מתוח/עצבני ולפעמים מדוכא... (ובו נאמר ש 95% מהזמן אני לא מרוצה). אני הבנתי שנרקסיסטים "טהורים" חושבים שהם יותר טובים מאחרים ושאחרים פחות טובים מהם והם מנצלים אחרים וכדומה... אצלי זה לא ככה. אני מאוד מודע לזה שיש לי בעיה ולזה שיש דברים שאני לא טוב בהם (הערכה העצמית שלי היא מאוד מאוד נמוכה למען האמת... אני תמיד חושב שאני לא מוצלח ומוכשר ומושך - מה שממש לא נכון אובייקטיבית) ואני מודע לצרכים של אנשים אחרים , אני פשוט מאוד מרוכז בעצמי ומנסה שאחרים ידאגו לצרכים שלי וישימו לב אליי ואני פחות שם לב אליהם ודואג להם כי קודם אני חייב להרגיש שאוהבים אותי כדי שאני יאהב אחרים.אהה וכן יש לי פנטזיות שאני הכי טוב/חזק או הכי חכם בעולם... כיום פחות כי אני במודע מפסיק לפנטז על זה למרות שזה מהווה בריחה ונותן הרגשה טובה זמנית וקצרה ביותר. לגבי חרדת נטישה/פחד מדחייה ובכן אין לי מושג אם יש לי את זה או לא כי אני לא יודע איך מאבחנים כזה דברים אצל מבוגר בן 21 כמוני ... הרי לא מזיז לי אם ההורים יוצאים לעבודה או לסרט ... ושחבר הולך הבייתה לאחר שביקר אותי... אבל באופן כללי שאני לבד ולא מקבל תשומת לב מאנשים אם זה בטלפון, באינטרנט, או פנים מול פנים אני מרגיש לא טוב... זהו מצטער שהרחבתי כל כך הרבה... רציתי לתת לך כמה שיותר חומר בשביל השערה כללית - אני לא מבקש הבחנה אלא רק חוות דעת אינטואטיבית מניסיונך בהפרעות אישיות. אהה ושאלה קטנה נוספת גם אם אתה נוטה לאבחנה נרקיסיסטית וגם אם לחרדת נטישה - האם יש לפי דעתך המקצועית בכל זאת מקום (חוץ משיחות) בתרופות? ממש ממש תודה! וחג שמח!