בעל לא חבר

כשאני מרגישה צורך לשתף את בעלי על חוויות העבודה (זה 5 דקות בלבד), מה שקרה היום וכד', זה צורך בסיסי, מי עם לא הבעל, אז לעיתים אם קורה שסיפרתי כבר, או חזרתי על המילים האלו - הוא פוגע בי ואומר: "זה לא מעניין אותי, כמה אפשר לספר את זה, תעזבי אותי וכד'". הוא לא מגלה ולא גילה מעולם אמפתיה כלפי. הוא קצר רוח ולא מגלה חום, וחביב כלפי. אני מרגישה עזובה ובודדה במחיצתו. אחרי שאני מוכיחה אותו כשהוא פוגע בי, הוא זורק לי: "אני מזמן עם רגל אחת בחוץ". מה הוא מאיים לעזוב? אולי נמאס לו שאני יותר מידי מוכיחה אותו כי אני נפגעת ואני לא יכולה לעבור על סדר היום ולהיות יס מן. הוא טוען שאני סתם מאד מאד רגישה ולא צריכה לקחת ללב מהיציאות שלו. האם אין לי רגשות, האם אני עשוייה מאבן???. החלטתי ללכת לייעוץ זוגי, הוא ללכת. השאלה אם זה יעזור לי. אני מחפשת מטפל/ת זוגי מעולה באיזור כפר סבא, אודה באם הינך מכיר ותוכל להמליץ לי ולכתוב לאיימל שלי: [email protected]. מאד מאד כואב לי לראות אותו שמרבה בדיבור עם אחרים ואיתי , אני מרגישה שהוא מתנהג כמו זבל. אני לא מרגישה רצוייה ושווה במחיצתו. האם אני אמור תמיד לחפש נושא שמעניין אותו כי אחרת אקבל מנה ממנו והשפלה, לאן הגענו????. אני מאד עצבנית ומדוכאת מהמצב. ככה הוא אבא נפלא, וגם אוהב לעזור בבית, מעבר לזה אין לי שום סיפוק ממנו מכל הבחינות. תודה רבה - עינת.

שלום עינת, ייעוץ זוגי בהחלט יכול לעזור, אם זה יהיה בכך שהוא ישפר את התקשורת ביניכם ואת יחסו הבלתי-נסבל של בעלך אלייך ואם זה בעזרה להיפרד בצורה תקינה (אם המטרה הראשונה לא תושג) באמצעות גישור, תחום שיותר ויותר מטפלים זוגיים עוסקים בו. אין באפשרותי להמליץ על מטפלים ומכונים פרטיים, אך אם תפני לאגודה הישראלית לטיפול במשפחה, המסמיכה מטפלים זוגיים ומשפחתיים בארץ, תוכלי לקבל רשימה של מטפלים זוגיים מוסמכים באזור מגורייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

אני לא רופאה...אך אני רוצה לספר לך מניסיון שלי.. אני חיה 26 שנים בסיגנון כזה חוסר תקשורת, חוסר איכפתיות, התעסקוות בתחביביו נחמד לכל החברים שלו רק אלי לא אני אישה יפה וחתיכה בעיניי כולם, בעיניו לא, עצבני, צעקות, כל דבר שאני עושה לא בסדר שנים רציתי להתגרש אך, קפאתי ולא עשיתי כלום ואני אישה לא טיפשה בעלת מקצוע חופשי לא הלכתי לייעוץ, לא התגרשתי, למרות שרציתי, ביקשתי ממנו לעזוב את הבית אך לא הסכים וכך עברו השנים, וכולם סובלים, אומנם עזר בבית, קניות, ניקיון, אך הכל בצעקות וכעסים הרגשתי כל הזמן בודדה, בכיתי צעקתי הסברתי כלום לא עזר תמיד אמרתי שאף גבר לא שווה שאבכה עבורו, אך לא יודעת למה לא יזמתי זאת. לפני 3 חודשיםעשיתי טעות איומה שלא אפרט פה...ניכנסתי למצב נפשי קשה ואני במקום לעזור לעצמי לצאת מהמצב- התחלתי להתחשבן על העבר, הרגשתי רגשי אשם שהפסדתי את החיים שלי איתו בעימותים, הרגשתי רגשי אשם שלא התגרשתי והכי גרוע שהסיכוי שלי להתגרש כיום אפסי בגלל שאני לא במצב שהייתי.וצריכה להמשיך לחיות איתו אני לא מיעצת לך כלום ... רק סיפרתי לך בקיצור את שקרה לי בגלל שלא הייתי מספיק חזקה וחכמה להבין שאני חשובה ומגיע לי אושר ואהבה. אל תקפאי כמוני במקום- תעשי מעשה- שיחות, ייעוץ, כל דבר אך אל תסכימי לחיות ללא כבוד ואהבה חג שמח הייתי טיפשה- ואני היום משלמת את המחיר