התייעצות................

היי, אני סובלת כבר הרבה שנים מדיכאונות, חרדות, וכו.. בשנה האחרונה אני נמצאת במקום הרבה יותר טוב מהבחינה התפקודית, מבחינת עשייה, פעילות, אנשים...אני מתמודדת עם המון שינויים במצב רוח כל הזמן (משבוע לשבוע, מיום ליום, ואפילו במהלך יום), אבל אני איכשהו רגילה לזה. אני גם רגילה להיות עייפה ומותשת פיזית ונפשית כל הזמן. אני מנסה לחלק את האנרגיות שלי נכון כדי להתמקד במה שיותר חשוב ולעשות כמה שיותר. אנשים לא מצליחים אף פעם להבין את המותשות הזו, אבל כל עוד יש לי סדר יום יחסית מלא ופעיל אז אני מרוצה. מצב השינה שלי משתנה לעיתים קרובות. ממצב של יותר מדי שעות שינה למצב שאני לא אשן בכלל בלילות. כרגע השינה שלי גרועה ולא רציפה, בקושי ישנה בלילה. אני רגילה לזה שאני הרבה פעמים נכנסת לאיזשהו מצב נפשי קשה וסוער מאוד שמשאיר אותי בלי אנרגיות בגוף. לרוב זה נמשך בין כמה שעות לגג שלושה ימים. זה יכול להיות קיצוני. ברמה שאני כמעט לא אצא מהמיטה, לא אעשה כמעט כלום, בקושי אוכל (לפעמים זה מחוסר תאבון ולפעמים אני מרגישה רעב אבל אין לי כח לאכול), לא אתקלח.. זה קשה אבל אני יודעת שזה יחלוף ואני אחזור להרגיש סביר. לפעמים גם המעברים עצמם בין המצבי רוח והחוסר אנרגיות למצב רגיל הם פתאומיים. ברמה שמפתיעה אותי ואת הסביבה. בזמן האחרון אני הרבה יותר מודכאת. היה לי שבוע שלם שכמעט ולא יצאתי מהמיטה. אחרי זה היה לי שבוע טוב ומלא פעילות. והשבוע הזה גם כמעט ולא יצאתי מהמיטה. אני מרגישה שזה משימה כמעט בלתי אפשרית לתפקד במצב כזה. השנה תפקדתי בלי לישון שבועות, תחת המון עייפות ולחץ, במצבים נפשיים נוראיים, עם תחושת התשישות הכרונית. אבל במצב הספציפי של החוסר אנרגיות בגוף- קשה לי אפילו לקום מהמיטה. זה גם משהו שאנשים לא מצליחים להבין. אין לרוב האנשים מושג מה זה חוסר אנרגיות בגוף. וזה מאוד מתסכל. כי אני מכריחה את עצמי לתפקד (וברמה גבוהה) במצבים שרוב האנשים לא היו יכולים לשאת, וכאשר אני באמת לא מסוגלת אז אנשים חושבים שזו עייפות רגילה, חוסר מוטיבציה ורצון, עצלות... בכל מקרה, אני די מודאגת שזו אולי החמרה, ושאני לא אצליח לחזור למצב התשישות הרגיל שלי. סבלתי פעם אחת בעבר מדיכאון קליני מאוד קשה שנמשך זמן רב. כמעט לא יצאתי מהמיטה במשך חודשים רבים וירדתי המון במשקל. אני מפחדת להיכנס למצב כזה. אשמח לשמוע את דעתך. תודה רבה.