למה זה לא עובר?

לפסיכולוג שלום, שמי יעל ואני בת 35 אמא לשני ילדים. לפני 5 שנים חטפתי התקף חרדה ומא השתנו חיי. קיבלתי פחד ללכת ברחוב ופחד לעמוד מול אנשים. במשך ה-5 שנים ידעתי המון עליות וירידות. כל יום שאני מתעוררת עומד בסימן שאלה האם היום אני אהיה נורמלית או לא. ניסיתי טיפול פסיכולוגי אבל לא יכולתי לעמוד בתשלומים גם לא דרך קופ"ח. לגבי כדורים, אני לא יכולה לקחת כי יש לי פחד ענקי מתופעות לוואי וכל דבר שיקרה לי בגוף אני אקשר לתופעת לוואי וזה יגרור התקף חרדה. למרות כל אני מתפקדת כרגיל +. אני עובדת, לומדת, נוסעת לטיולים, לאירועים, מגדלת את ילדיי, ולא מוותרת על שום דבר, אבל תמיד תמיד המחשבה נמצאת ולא עוזבת. כשאני מדברת עם אנשים המחשבה על התקף החרדה כל הזמן בראשי, כשאני הולכת ברחוב המחשבה מלווה אותי ולא עוזבת. פעם אמרו לי שאם התקף החרדה לא יפחיד אותי אז אני גם לא אחשוב עליו. אז בסדר, הוא לא מפחיד אותי שיבוא, שאני אסתחרר - כבר לא אכפת לי. אז למה המחשבה לא עוזבת??? יעל

שלום יעל, לאנשים הסובלים מחרדה יש צורך עצום בשליטה, גם על דברים שבדרך-כלל אין לנו עליהם שליטה. לכן, הפכת את הטיפול התרופתי שיכול היה באמת להועיל לך לגורם מפחיד, שכן לכאורה אין לך שליטה עליו, למרות שניתן להפסיקו בכל רגע, אם וכאשר מופיעות תופעות לוואי. יחד עם זאת, ישנן בהחלט טכניקות להרגעה עצמית שניתן ללמוד במסגרת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי. אחת השיטות המיושמות כיום ברוב היחידות לרפואה משלימה דווקא של קופות החולים היא טיפול בביופידבק. בשיטה זו הגוף מחובר למכשירים שונים המודדים פרמטרים פיזיולוגיים שונים של מתח נפשי ונלמדים תרגילי הרפיה ונשימה. בזמן התרגול את יכולה לראות כיצד את מצליחה להפחית בעצמך את המתח הנפשי במכשירים השונים שאת מחוברת עליהם וכך את לומדת שיש לך שליטה על החרדה. מומלץ לנסות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org