חינוך טוב?

שלום, שנים רבות הערכתי ואהבתי את הורי ואמרתי "איזה חינוך טוב קיבלתי" וכיוב', אבל עכשיו בטיפול אני מרגישה שהם כביכול אשמים - כאילו, אלו הם שגרמו לי לבניית האישיות כפי שהיא כיום. האם למשל "לשמור דברים בבטן" זה נוצר ע"י חינוך שקיבלתי מהם?

יש שיראו בחינוך לאיפוק וריסון התחושות, הרגשות והתגובות את אבן הבוחן שלהם לחינוך טוב של ילדיהם: למניעת תגובות אימפולסיביות, התחככות במצבי סיכון, מניעת התעמתות ויצירת מחלוקות, מניעת התגרות וליבוי יצרים אפלים, ומניעת אלימות מילולית, מינית ופיזית כאחד. ויש שיראו בה חוסר אנושיות וסולידריות ועידוד למצבי דיכאון וחרדה ואף בעקיפין גרימה לשימוש בסמים ושאר התמכרויות, וכן תשתית ליצירת הפרעות אישיות למינהם:הפרעת אישיות נמנעת, סכיזואידית וכדומה. ועל כך נאמר זה מכבר:"חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". חינוך אינדבדואלי בהתאם לאופיו היחודי, צרכיו ורגישותו של הילד הוא המפתח לחינוך טוב באמת ולהקניית ערכים טובים לילד הספציפי. וכמו בכל דבר- דרך האמצע של"ימין מקרבת ושמאל דוחה" היא דרך הישר ודרך המלך שצריכים ההורים לדבוק בה ביחס לחינוך הילדים.

שלום לך, ראשית, אני מציע לך לברר את הדברים ספציפית לגבי עצמך בטיפול הפסיכולוגי שלך עם מטפל שיש לו דיאלוג אינטראקטיבי איתך והמכיר אותך ואת ההיסטוריה שלך. שנית, גם אם מדברים בטיפול פסיכולוגי הרבה על היחסים עם ההורים, הכוונה אינה לפתוח במסע האשמה והשנאה של ההורים על הילדים, אלא במשך הזמן, בהבנה שגם להורים היו או יש הורים שחרדות, דאגות ופחדים שלהם (בצד כוונות טובות) היו יכולות לפתח חרדות דומות אצל ילדיהם. שלישית, "לשמור דברים בבטן" היא חלק ממופנמות וכיום ידוע שדווקא תכונה זו היא בחלקה הגדול מולדת ולא נלמדת. עם זאת, בהחלט ניתן להתגבר עליה בצורה מרשימה בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי קצר מועד במסגרת סדנא להתמודדות עם חרדה חברתית או סדנא לתקשורת אסרטיבית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

תוכל אולי להפנות אותי למחקר כזה.(לשמור דברים בבטן" היא חלק ממופנמות וכיום ידוע שדווקא תכונה זו היא בחלקה הגדול מולדת ולא נלמדת ) אני אשמח תודה