הלב

שלום לך, אני בת 40 עם עבר עשיר של בעיות רפואיות ונפשיות,אבל תודה לאל מתפקדת ומצליחה להגיע להיישגים . אפרט קצת,נולדתי עם מום לבבי קטן (צניחת מסתם מטראלי) ומאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי לא ממש בכושר,אם כי אני עושה הכל,ברקע בעיות משפחתיות של הורים גרושים,תמיד צצה בעיה רפואית חדשה כמו בלוטת התריס ועוד וטפו טפו זה מתאזן אח"כ.אבל העיית הבעיות היא שאני חרדה והחרדה פלוס דיכאון שעולה ויורד מעיקים על החיים ,אי לכך,בהתייעצות של פסיכאטר התחלתי לפני כ9 שנים לקחת קלונקס לחילופין עם קסאנקס רקלפני השינה ובתקופות קשות גם ביום ,תמיד הקפדתי על מינון של כדור ביום ,וכשאני מחליטה להפסיק לקחת יש לזה תופעות של נדודי שינה ועצבנות ואז אני חוזרת מהר לכדור.במקביל אני בטיפול נפשי שיחתי שממש לא מועיל כי לא פשוט לטפל בי,אני רוצה להיגמל מהכדור כי לדעתי יש לי כבר סימני דימנציה ,איפה לחפש תשובות למצבי?בגלל קשת הבעיות אין לי הרבה זמן לחיות ואני רוצה לשפר את איכות החיים האם כדאי להכנע לתרופות או להלחם בהן,אציין שאני במעקב פסיכיאטרי ולא הומלץ על שינוי במתן התרופות הספצפיות שציינתי...מצד חד התרופת עוזרת לי ומצד שני היא הורסת לי את הזיכרון,קו המחשבה,ויכולת התיפקוד תודה

שלום גאיה, שתי התרופות שאת מקבלת שייכות למשפחת הבנזודיאזפינים ואינן גורמות לירידה קוגניטיבית בצורה מהירה כל כך, אך במידה והן ניטלות באופן יציב ומסודר (כגון כדור ביום) הן גורמות לתלות, סבילות והתמכרות ועד מהרה מאבדות את השפעתן. להערכתי, יש צורך להוסיף תרופה נוגדת דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI או SNRI שאינה ממכרת וניתן ליטול אותה על בסיס קבוע. הדבר מייצב את רמת החרדה ומפחית את הדיכאון באופן קבוע. לאור העובדה שהדבר מתבקש במקרה שלך, ייתכן שלפסיכיאטר יש סיבה שאיננו יודעים לכך שהוא לא הציע טיפול כזה עד עתה, אך כדאי לדבר איתו על הרעיון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org