נגישות
נגישות

פרידות...............

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

15/04/2018 | 15:23 | מאת: מיכ...

שאלת אז...פרידה ממישהו שאוהבים היא תמיד קשה. והשאלה איך היא נעשית. האם מתוך הבנה שצריך להפרד ויש מקום להפגש מחדש? או שיש תהליך לפרידה. כמו חלילה אדם שנפרד מהעולם ויש זמן פרידה כמו מחלה או שזה בכלל פתאומי ואז אתה בהלם...פרידה מטיפול נראית לי קשה וחייבת להעשות בתאום של המטפל והמטופל ובתהליך..לברר מה יהיה אחרי..הכנה ליום שאחרי. לא יודעת. אצלי יש התקדמות קצת בנושא..קודם ההבנה שהיא נמצאת גם כשאנחנו לא נפגשות...ואחר כך שזה בסדר להעזר ולא נורא להזדקק...אבל לבדןק האם זה מתוך תשומת לב או באמת צורך..בוחנת עדיין את הקשר שלי איתה. מתי זקוקה לה והאם זה טוב או לא טוב התלות במטפל??? מה את חושבת על תלות במטפל? שקשה להפרד ומרגישים שלא נוכל בלי הטיפול ולכן לא נפרדים??? לא יודעת.

לקריאה נוספת והעמקה

הי מיכ יקרה העלית הרבה נושאים חשובים... ואפשר לחוש את המורכבות של פרידה. אכן כן אם מתאפשר דיאלוג בין המטפל והמטופל מרגישה שכבר מדובר בתהליך כשלהו שמאפשר התבוננות, צמיחה, הכלה סיכום והבנה. לפעמים רצון בפרידה זו גם דרך להגיד שמשהו לא עובד ואז היא פותחת פתח לדיבור דווקא על אותו דבר שלא עובד. לדבר על היום שאחרי גם מאד חשוב, לדעת מה יש שם מעבר בכל זאת בשונה מהעלמות,(מוות, מחלה) יש שם שני אנשים אחרי הפרידה, האם הם בקשר? אם כן באיזה אופן ניתן לקיים קשר טיפולי או תמיכתי גם אחרי? לפעמים נפרדים כחלק מתהליך של עצמאות ונפרדות, להרגיש איך זה בלי או גם להרגיש שהמטפל יכול להיות שם כ"אוביקט פנימי מיטיב" גם אם אין מפגשים במציאות. להרגיש את התחושה. לפעמים מייצרים מרחב שבו אפשר לבדוק את זה, להתרחק להתקרב ושוב...עד שחשים בטוחים מספיק באמת להפרד. ועוד ועוד... תודה שפתחת דיון יפה ליאת

17/04/2018 | 07:54 | מאת: mika

מיכל, מאוד אהבתי את השאלה שלך. אפשר לומר שאפילו התרגשתי. אני חושבת שעם כל הקשיים, טיפול זה אחד הדברים הכי מרגשים שיוצא לי לחוות. משהו בקשר הרגשי שנבנה מצליח לחדור לי לנימים של הגוף אז מטבע הדברים פרידה זה דבר קשה . וצריך להיעשות באופן שמיטיב עם שני הצדדים. המממ, בהדרגה.

מנהל פורום פסיכותרפיה