תשומת לב

שלום,יש בי צורך עז לתשומת לב. וברגע שאני לא מקבלת אותה אני אפשר לומר מתבאסת. אם לא עונים לי לטלפון אז אני מתחילה לחשוב שלא רוצים לדבר איתי וכו'

.

מה זה אומר? מה ניתן לעשות עם זה? (מדוע אתה עונה בקור רוח?) תודה

שלום מישהי, אני חושב ששתי פניותייך המקוריות וההבהרה שביקשתי ויחסך אליה מעידים לא רק על צורך עז בתשומת לב ודימוי עצמי נמוך, אלא גם מידה רבה של אגוצנטריות. שתי הפניות המקוריות נקראות כהרהורים בינך לבין עצמך. את מאוד רוצה תקשורת עם הצד השני, אך לא מושיטה יד אפילו. לכאורה, אני אמור להכיר אותך או לזכור אותך מפניות קודמות שנערכו לפני זמן רב (וגם יש בפורום רבים המשתמשים באותו ניק ובעיקר בניק הזה) - כאילו יש הנחה שהצד השני רק חיכה שתפני והוא כבר אמור לדעת מה את רוצה. ניכר שאת אכן זקוקה להמון תשומת-לב, אך הדרך שלך להשיג אותה עלולה בהחלט להרחיק אנשים. כולנו, למעשה, זקוקים לתשומת-לב, אך הדרך הבוגרת יותר לקבלה היא להעניק תשומת-לב לצד השני, למשל, ולצפות ליחסים הדדיים. בעצם, החשש שלך שלא רוצים אותך, המבוסס על כך שלא עונים לך בטלפון, מבטא גם דימוי עצמי נמוך ופחד מדחייה, אך גם אגוצנטריות שמאחוריה ציפייה שהצד השני יהיה תמיד זמין ולמעשה אין לו עניינים אחרים בחיים, בדיוק כמו במקרה של שתי פניותייך לכאן: את נוחתת ואני אמור לזכור בדיוק במה המדובר ואף לנחש מה את שואלת. לגופו של עניין, הטיפול בהפרעת אישיות גבולית הוא טיפול פסיכודינאמי (המבוסס על עקרונות הפסיכואנליזה) לעיתים תוך שילוב טיפול תרופתי ע"י נוגדי דיכאון וחרדה עם או בלי מייצבי מצב רוח. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

היי גידי, קודם כל אני רוצה לציין שהפניות שפניתי לפורום, כל אחת לגופה, כלומר לא חשבתי שתשייך שיש קשר בין שתי השאלות, ולא ציפיתי שתחשוב שישנו קשר בין שתי הפניות. רציתי להציג כל שאלה בנפרד. אבל אם עלית על כך שזהו אותו אדם, הרי הבנת שזוהי בעצם שאלה. ולדעתי ענית קצת בקור רוח ששאלת מה אני רוצה לומר בפניות האלו? הרי אדם שרושם שם בפורום לדעתי, רוצה לשמוע את חוות דעתך, אחרת הוא לא היה רושם שם. לא? להנחתי אני חושבת שיש לי על סמך קריאת מאמרים וכו'(והרבה מאמרים שלך), וכמובן שאני לא פסיכולוגית או משהו, אבל ככה נראה לי להערכתי על סמך הדברים שקראתי שיש לי הפרעת אישיות גבולית, אני התחלתי טיפול 3 פגישות, אצל מטפלת שהיא בעצם עובדת סוציאלית. להערכת היא יכולה להתמודד בבעיה מסוג כזה ואם היא מוסמכת לכך. ואיך אני באמת יכולה לדעת שהטיפול אכן מצליח. מתי אני אמורה להרגיש הקלה? האם זה ראוי לשאול אותה מהי שיטת הטיפול? או האם היא יכולה לטפל בבעיה מסוג כזה?(כי בעצם זה מראה שאינני סומכת עליה..) ומצטערת אם דיברתי לא יפה בפנייה הקודמת תודה