אכילה כפייתית?

ד"ר רובינשטיין שלום, אני בת 22 ויש לי ימים שבהם אני נמצאת די בדיכאון, דכאון כזה שמשתק אותי וכל מה שאני רוצה זה להכנס מתחת לשמיכה או לבהות בטלוויזיה ולא לעשות דבר, כרגע אני לא עובדת (מבחירה) ואכן המצב הזה מתאפשר. אני כל החיים למעשה נלחמת בצרה הזו עודף משקל, אמנם לא מדובר בעשרות קילוגרמים אבל גם ה10 העודפים מטרידים אותי מאז ומעולם. ואיך זה בעצם מתקשר? כי כל פעם שאני נכנסת למצב כזה דכאוני ומצב הרוח נופל כל מה שאני רוצה זה.. איך לא ? לאכול. אני במרדף כל היום לדבר הבא שאוכל וזה כ"כ מגעיל אותי גם עכשיו כשאני רושמת את זה. לפעמים אני מסתכלת על מה שאכלתי ובכלל לא זוכרת שאכלתי את זה. הלוואי ויכולתי לומר שזה קורה לעיתים רחוקות, אבל לא ככה. זו בטח בעיה כ"כ שכיחה אני יודעת שזה מצריך טיפול קצת יותר מעמיק מהתייעצות אבל אני דיי נרתעת לגשת לטיפול, ולא כ"כ ברור לי ממה הפחד שלי אולי בגלל שאני מפחדת לפתח תלות מסויימת במטפל אולי כי אני מפחדת להרגיש לא מיוחדת עוד יותר ... אני לא סגורה על זה. יש לך עצה בשבילי ? תודה ליב

שלום ליב, חוסר או עודף תיאבון הם אחד הסימפטומים המובהקים של דיכאון. כפי שאת מבינה בעצמך, מצבך הרבה יותר מדיי מורכב מכדי שיהיה ניתן לפתרון ע"י התייעצות באינטרנט. להערכתי, את זקוקה לטיפול משולב פסיכותרפויטי (שיחות) ותרופתי. למרבה המזל, חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון, המעכבות ניצול חוזר של סרוטונין במוח (SSRI), גם מפחיתות תיאבון (למשל, פרוזאק ופאבוקסיל) וכך ניתן להרוג שתי ציפורים במכה אחת. המלצתי היא לפנות קודם כל לפסיכיאטר להתאמת טיפול תרופתי ובהמשך לטיפול פסיכולוגי, על אף הקשיים לעשות זאת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org