לא מצליח לפתח רגשות

אני בן 31 רווק במסלול חיי מעולם לא התאהבתי, אפשר להגיד שהתאהבתי בבלתי מושג,אז לא הכי מחשיב את זה. היו לי הרבה קשרים קצרים עם בחורות שניגמרו בגלל חוסר עיניין מצידי או שהצד השני הרגיש שאני לא מתגעגע אליו והחליט לנטוש את הקשר. הקשר הכי ארוך שלי היה כשנה אבל נימרח בגלל מרחק גאוגרפי ביננו, ניפגשנו רק בסופי שבוע,לא הרגשתי שאני מתגעגע לבחורה, למרות שהוא ניפתח עם הרבה ריגושים אבל ככל שהזמן עבר הלך ופחת. התגעגעתי רק שניגמר הקשר, בגלל החסך בקשר ומישהי שתתעניין בי,אבל רק לכמה ימים וממש לא מצטער שניגמר הקשר הזה! מדובר על קשר מלפני כמה שנים שהיה הכי רציני, אבל לא הייתי קרוב מעולם למיסוד קשר אני חושש ממחויבות ומפחד לאבד את החופש שלי. מאז הקשר האחרון היו לי הרבה קשרים קצרים עד 3 חודשים, לא חשתי שאני מתגעגע לראות את הבחורה או פיתחתי רגשות כלפיה, זה ממש העציב אותי. ניסיתי טיפולים נפשיים אבל הפסיכולית אליה הלכתי טוענת שאני לא בנוי לקשרים מלאים אלא רק חלקיים, השלמתי עם העובדה שכנראה לא אחווה התאהבות בחיי האם זה הפיך? אתה חושב שיש לי סיכוי להתאהב או שאולי אני עיוור אהבה.

שלום איש, "גזר הדין" של הפסיכולוגית שהיית בטיפולה אינו מקובל עליי בצורה שהוא מנוסח. קודם כל, מתיאוריך אתה מצטייר כאדם בעל מודעות עצמית, שיכולה להוות בסיס טוב, להמשך טיפול. הנהייה אחר הבלתי אפשרי או הבלתי מושג בתהליך מציאת בני זוג מוכר (ר' מאמר בנושא: http://gidi13.home-page.org/ ) בעיקר אצל אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך, שניתן לעבוד עליו בטיפול. אצל גברים נוסף לכך הממד של חיפוש ריגושים שהופך את המוכר למשעמם ואת כל מה שאינו אפשרי, אינו מושג או טרם ניסית למרגש ומאתגר. נראה לי שקשר חלקי במקרה שלך הוא מנגנון הגנה בפני חרדת נטישה מאוד גבוהה, שיש להבין את סיבותיה בטיפול. אני מסכים עם הפסיכולוגית שכנראה בשלב זה אתה זקוק להגנה הזו, אך אתה נשמע מספיק חזק מכדי שניתן יהיה לוותר עליה ואז גם להתאהב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

ראשית תודה רבה לך על הניתוח המעמיק, הכתבה שצרפת לי מאוד מעניינת ויש בא בהחלט הרבה תובנות שמומלץ להפנים אותה, אני בהחלט אשוב ואקרא אותה. אהבתי את מה שרשמת שברגע שהפסיכולוג מזדהה עם מצבי זה מעורר אי אמפטיה. ההשוואה שלך לתחלופה של פסיכולוגים כמו התחלופה בבנות זוג בהחלט מעניינת, האמת הבנות שסיימו איתי הקשר מרצונם, הרגשתי שלא מיציתי את הקשר ורציתי אותם יותר, אפילו בהיסטוריה שלי היתה בחורה שנטשה אותי אחרי חודש ,לא הספקתי לכבוש אותה מבחינה מינית, אחרי 3 שנים שניפגשנו כבשתי אותה מינית אבל אחרי חודש שוב ירד לי ממני.אגב אני לא מתיחס לבנות הזוג הרציניות שלי כאל אובייקט מיני, רק ללא רציניות אבל אני משתדל להמנע מקשרים אלו. אגב אצלי קשר רציני זה קשר שיש הערכה בו כבוד הדדי בין שני הצדדים ולא אומר שאני רוצה להתחייב אליה למטרת נישואין,לפחות מבחינתי, עוד לא הגעתי לשלב הזה. זה נכון שאם אני לא קיבלתי את עצמי מבחינה פנימית אני מצפה שגם הצד השני לא יקבל אותי וזה מפתיע שזה לא תמיד קורה, הפחד העיקרי שלי הוא לאכזב את הצד השני שפינטז עלי דברים אחרים שלא עמדו במיבחן המציאות, המאמר שלך ממש מתאים לי כמו יד לכפפה. אני הייתי שמח להכיר בחורה כמוני, לא רוצה להגיד את המילה שתהיה לה הפרעה אישיותית כמוני, אבל מישהי שלא לחוצה לנישואין, אבל בגילי המופלג זה הולך ונעשה מסובך עם השנים. הכי הכי חסר לי לוש געגועים לבחורה שאני יוצא איתה כך אדע שאני חש רגשות כלפיה ולא אנהל את הקשר בצורה רובוטית. אני מקנא באלו שקל להם להביע רגשות ולהתגעגע, אגב מבחינת דפוסי אישיות אני לא מתגעגע רק שאנשים חולים או שקרה משהו לא טוב. אתה מוזמן להגיב אם יש לך מה להוסיף

שלום ד"ר רובינשטיין, זה אני שלא מצליח לפתח רגשות, המאמר שצרפת לי כל מילה שכתבת בו ממש בסלע. יש לי עכשיו בעיה עכשוית,הכרתי בחורה לפני כמה שבועות,הדפוס של הרצון לנטוש אותה מהדהד בי שוב ושוב וזה קורה שתדירות הפגישות הולכת וגוברת, אבל הצטרף מימד נוסף,הבחורה באה אלי הביתה התחבקנו והרגשתי משיכה מינית אליה,אבל ככל שהערב התקדם, הרגשתי שאני כמו רובוט שעושה דברים ללא רגש, אני לא מרגיש תשוקה להתנשק איתה למרות שהיא מאוד רוצה,ושעברנו למיטה היה לי נחמד בשלב מסויים להתחבק איתה,אבל הרגשתי שהתשוקה שלי הולכת ופוחתת,זה כבר קרה לי בעבר עם בחורות אחרות שהכרתי, העדר התשוקה היתה גם הסיבה המרכזית לסיום הקשר, אני מרגיש שהיא חונקת אותי או יותר נכון שאני חונק את עצמי ורוצה התנתקות, הבחורות שאני לא רוצה התנתקות איתן זה אותן אלו שלא רוצות אותי. הבחורה מתחילה להתאהב בי ואני לא רוצה לפגוע בא, אני לא מרגיש שום דבר כלפיה, אני יכול לציין שהרגשתי רגשות חזקים יותר כלפי בחורות שיצאתי גם ידידות. היא מאוד דומה לי מבחינת האופי והתכנים אולי זה מה שמרתיע אותי, כמו שאמרת מקודם במאמר שלך שאם אני לא מרגיש שלם עם עצמי קשה לי לקבל שצד אחר מקבל אותי ואם הוא לא מנסה לדחות אותי אני בסופו של דבר מרחיק אותו ממני, זה גם מה שהולך לקרות. אני נורא מתוסכל ולא יודע איך לצאת ממעגל הקסמים הזה. אני בספק אם אוכל להחזיר את התשוקה מה עוד שהנשיקות שלי איתה לא עושות לי את זה ואני אדיש לחלוטין, אין לי את אותן אנרגיות מיניות שהייתי רוצה להתמלאות אני מרגיש שאני רוצה לחתוך, אם הייתי מתאהב זה לא היה קורה, אבל אין מצב שזה יקרה,הבחורה הבאה שאכיר יש סיכוי גבוה שיהיה אותו תסריט,אלא אם היא תשחק את הבלתי מושגת ותמשוך אותי מינית כמובן,אני מדגיש שאני לא סטוציונר,רוצה לעשות סקס מתוך אהבה אבל לא מגיע לזה, תקופת הסטוצים כרגע בפסק זמן ארוך, מקווה לא לחזור אליה אשמח לשמוע חוות דעתך