מה לעשות???

היי. אני סטודנטית בת 26. סובלת כ-8 שנים מורטיגו, וכן מבלט דיסק בצוואר, בשל כך אני סובלת מסחרחרות שבאות בתקופות מסוימות, בעבר לא ידעו מאיפה באות הסחרחורת אבל לאחר בדיקה משמעותית הבינו זה ורטיגו, ורמת החרדה שלי ירדה. אבל, לצערי חשה אני שהסחרחורת מעכבות אותי בחיים: בתקופה שיש לי סחרחורת (לעיתים סחרחורת יכולה להיות לי שעה ואני לא יכולה לקום מהמיטה), לכן פיתחתי לי כל מיני "דרכים" בתקופה הזו כמו ה י מ נ ע ו ת לצאת מהבית בתקופת הסחרחורת , הימנעות עם מפגש עם אנשים חדשים בכדי שאם ותתרחש לי הסחרחרת- אין לי כוח להסביר לכל אחד שאני לא מרגישה טוב. חשוב לי לציין שאני בחורה חברותית שניראת טוב מאוד אבל בתקופה של סחרחורת אני מרגישה כמו חזרה לאחור ונסגרת. בתקופת שאני מרגישה טוב אני יוצאת ומבלה אבל עדיין מנסה להימנע מדברים שעושים לי לא טוב(כמו נסיעות ארוכות מחוץ לבית,הליכות ארוכות, =כל מה שבתנועה גורם לי סחרחורת לפעמים קטנה ולעיתים גדולה). בתחילה כולם חשבו שאני בלחץ וחווה התקף חרדה- אבל יש לי חרדה מהבעייה המהותית שלי ואינני מדמיינת אותה. מה עליי לעשות? בתקופה האחרונה אני מרגישה צורך לטוס, להסתובב לבד (מה שהייתי עושה לפני כן בעבר) כלומר להיות עצמאית(אני מפחדת להיות בבית לבד שמא בבוקר כשאני מתעוררת אני אחטוף סחרחורת ולא אצליח לקום מהמיטה ואף אחד לא יוכל לעזור לי(דבר שגם קרה!), אבל, הפחד משתק אותי שמא אני לא ארגיש טוב ברחוב ואפול(דבר שקרה.)מלימודיי אני יודעת שטיפול התנהגותי יכול לעזור לי (קבלת חיזוק מפעולה) אבל הוא תקף למשך זמן מסויים - ברגע שחוזרת לי הסחרחורת כל הניסיונות שלי והחיזוקים הולכים לאיבוד!!! כולם בגילי נסעו בעולם ונמצאים במערכת יחסים. ואני עדיין מנסה להתמודד יום ביומו עם איך להגיע ממקום למקום בשלום . מה לעשות? ? ?

שלום קסם, מתיאורייך לא הבנתי האם ניסית טיפול התנהגותי באופן סדיר אצל איש מקצוע, או שהיה זה ניסיון לטיפול התנהגותי עצמי. אם לא פנית לאיש מקצוע, אני באמת מציע להתחיל מטיפול התנהגותי-קוגניטיבי מסודר ע"י חשיפה הדרגתית לגירויים מעוררי החרדה תוך כדי למידת תרגילי נשימה ורגיעה עצמית. אם ניסית טיפול התנהגותי אצל איש מקצוע והוא לא עזר, קיים מקום לבדוק את דפוסי ההימנעות שלך לעומקם, ואיזה פונקציה הם ממלאים בחייך, בטיפול פסיכודינאמי חקרני. בכל מקרה, מומלץ מאוד לפנות לטיפול כי במצב שאת מתארת מעגלי ההימנעות יתרחבו עם הזמן ויפלשו לעוד ועוד תחומי חיים ויהיה הרבה יותר קשה לפרוץ אותם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org