המשך -חרדה

תודה רבה על תגובתך המהירה. התחלתי לאחרונה טיפול בפלוטין, מקווה שזה יעזור. שאלתי היא מדוע שכשאני שומעת על אסון, כמו על השכנה, אני לא מצליחה לחזור לסדר היום. זה מעסיק אותי כבר יומיים ללא הפסקה, כל רגע ורגע. איזה מנגנון קיים אצל אנשים "נורמליים" שמאפשר להם לשמוע, להצטער ולכאוב, אבל לחזור לשיגרה, ואצלי - לא קיים!! אני שואלת את כל הרופאים את השאלה הזו,וכל הזמן מצפה לשמוע שוב ושוב את אותה תשובה. ואין מנוס ואשאל גם אותך: אתה מאמין שבאמת אין לי שום דבר גופני אלא מדובר רק היפוכונדריה, האם יש סיכוי שהכאבים שאני חשה הם תוצר, חלילה, של מחלה? תודה רבה!

שלום תמר, אני מאמין שרוב הסיכויים שאין לך מחלה גופנית רצינית, אם כי כמובן תשובה מהימנה לכך צריכה להינתן ע"י רופא שהפנה אותך לבדיקות המתאימות. ואכן, לקשר שבין חולה היפוכונדרי ורופאה המשפחה שלו יש חשיבות רבה. זה חייב להיות קשר של אמון שמשלב התייחסות רצינית של הרופא לכל תלונה, מצד אחד, והעברת מסר מרגיע והתייחסות להיבט הנפשי, מצד שני. טוב שהתחלת את הטיפול בפלוטין, אך בהחלט יש מקום להוסיף טיפול פסיכולוגי (שיחות). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org