איך מתגברים על פחד שלא אתגבר על הסרטן??

לאחר שבע שנות רגיעה לאחר סרטן השד גילו לי גרורה בחוליה. אני מנסה לתפקד רגיל.(עבודה חברים משפחה) אבל יש בי את הפחד שמא לא אתגבר(אני בת 46) לא חושבת שצריכה תרופות באופן קבוע כי אני יודעת גם להנות ולהיות שמחה אבל.....יש בי את הפחד שמא...... שמא אסבול מאד עקב....... אני יודעת שהאופטימיים מנצחים..... איך אפשר לעזור ?? איך יוצקים בי אופטימיות??

שלום ריקי, אינני אופטימי מטבעי ואני גם לא חושב שאפשר להפוך אדם פסימי לאופטימי (http://gidi14.home-page.org/), אך ככל הידוע לי, מה שנמצא במחקרים הוא שהתקווה (ולא האופטימיות) עוזרת. כאדם המתיימר להיות רציונאלי, הייתי מנסה לשאוב תקווה מהמידע הרפואי המדויק שהייתי מבקש. באופציה של התרופות בהחלט הייתי משתמש כדי לתפוס מרחק רגשי מסוים מהמציאות הקשה. אני לא מאמין שהקשר הוא קשר ישיר בין אופטימיות להחלמה, אלא באמצע יש חוליה מאוד מכרעת של לחץ וחרדה טבעיים, שמחלישים את המערכת החיסונית, ובחוליה הזו - ולא באופטימיות/פסימיות - הייתי מנסה להתערב באמצעים ביו-כימיים, כלומר, להכניס איזה שהוא מרכיב של "אדישות מבורכת", שיאפשר לך לא לאבד את הצפון במקום שמאוד קל לאבד אותו. לחילופין, אפשר לנסות גם תרגילי הרפיה, ביופידבק ודימיון מודרך (נסי להתעניין אם קיימת יחידה העוסקת בכך במרכז הרפואי בו את מטופלת). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

תודה על התשובה. ממליץ על "כימיה" נקודתית כמו קלונקס וואבן שזו תרופה נקודתית או בתרופות ממשפחת הפרוזק??

שלום ריקי, הואיל ולצערנו את עומדת בפני תקופה קשה ולא קצרה, לא נראה לי שניתן להסתפק בהרגעה נקודתית המיועדת למצבי לחץ ספציפיים ולכן טיפול ב-SSRI נראה לי עדיף על טיפול בבנזודיאזפינים שכלפיו מפתחים סבילות תוך זמן קצר יחסית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org