כאבים שמוציאים מהדעת!

בס"ד ד"ר ערד שלום. מזה מס' שנים אני מאובחנת כסובלת מפיברומיאלגיה קשה. שני ראומטולוגים אישרו את ההבחנה הזו. שני הרופאים המליצו על ליריקה או סימבלטה. בשנה האחרונה אני מקבלת ליריקה במינון 450מ"ג(יש לציין שזה לאחר מלחמות ועכשיו למרות שאני מקבלת זאת כבר שנה,מפסיקים לי את המימון בתרופה-מעת לעת) לפני כחצי שנה נעשה ניסיון של חודש להוסיף לטיפול סימבלטה -אך לא ממש ניתן להכריז על שינוי(אני מבינה שזה גם לא יכול לתת שינוי בטווח קצר) אני רוצה לציין שנוסף לתרופות האלה,קיבלתי ועדיין מקבלת ויפאקס SR במינון של 225מ"ג שהועלה ל300 מ"ג. פריזמה 80 מ"ג ליום. ריטלין SR 60 מ"ג ליום. וטראמדקס 300 מ"ג ליום כבר חצי שנה. (נוסף אני מקבלת תרופות לכיבה. ויטמין B12 בזריקות-בגלל חוסר. ויטמיןD במינון של 4000U,בגלל חוסר.) אם אתה שואל,אם אני עדיין חיה??? נראה לי שכן!!!,בגלל הכאבים שלא נותנים מנוח! שכחתי לציין שבמיפוי עצמות,ניתן לראות מוקדים שונים של קליטה מרובה ומרובה פחות לאורך כל עמוד שידרה,מצוואר ועד כפות רגליים. אני מניחה שהבנת שאני סובלת מדיכאון(אפשר לומר-קשה,כ20 שנה) נמאס לי מהכאב,נמאסה עלי המלחמה לקבל את מה שמגיע לי!!!! מה עלי לעשות בשביל להקל על חיי? אני רוצה להוסיף,שבגלל הכאב,יש ימים ללא שינה,יש עייפות בלתי נשלטת לפעילות מינימלית. בעקבות הטיפול הפסיכיאטרי,אני ערה יותר,אך מתוסכלת לא פחות,כי אני מתקשה לגשת לרופאים ולא פעם מבטלת,פגישות שיכולות אולי לשנות משהו בהחלמה שלי. מה לעשות? מה לא בסדר בכל הטיפול שאני מקבלת בשביל להוציא אותי מאותו דיכאון שהשתלט על חיי? (הבנתי שאני מקבלת תרופות מאותה קב' של SSRI.שזה יכול להזיק לי! אבל מה עושים שזה מה שמקים אותי בסופו של דבר,לעוד יום... בלי רצון) חוות דעת שנייה,עשויה לשנות משהו לגבי ההתייחסות למה שאני סובלת? במיוחד לאמירה "נו מה לעשות? יש לך פיברומיאלגיה"!!!! "אין מה לעשות! יש לך פיברומיאלגיה"! בבקשה...תכוון אותי! תן לי תקווה שמשהו יכול להשתנות! בתודה מראש ליאת