אחרי לידה שקטה

הי. עברתי לידה שקטה בשבוע 39 עם מלאכית ששקלה 3.750. ביום ראשון 15.6.14 שהיה גם יום הולדתי ה32. יש לי ילד בן 3 וקצת שמחזיק אותנו איכשהו מעל המים והסביבה הקרובה התומכת ההורים והחברים והחברים לעבודה. שהגענו לחדר הלידה לא ראו דופק במוניטור וקבעו שהיא נפטרה. עשו לי זירוז עם בלון, טשטוש אפידורל והיא נולדה בלידה של 12 שעות. אין תפרים והתאוששתי פיזית בקלות. חזרתי הביתה למחרת מתפקדת לחלוטין. אני יודעת שמגיעה לי חופשת לידה מלאה ומאוד מתלבטת מה לעשות. מצד אחד רוצה לצאת לעבוד ולחזור לשגרה ומצד שני רוצה להיות בבית ולעשות משהו אחר מעניין ולא לעבוד. האם מישהי נשארה בבית? ואם כן מה עשית? על מה אתן ממליצות, להשאר בבית או לחזור לעבודה שלא כל כך בא לי עליה עכשיו. מה גם שבתחילת אוגוסט בני יצא לחופשה ואצטרך גם כך לקחת 3 שבועות חופש על חשבוני. ואם כן לחזור לעבודה, לאחר כמה זמן?

אני יקרה! אני מתנצלת על העיכוב,לא הופיעה לי ההודעה. אני ממש מצטערת לקרוא על האובדן של המלאכית שלך והלידה השקטה שעברת. לגבי חופשת הלידה- כמובן שזה מאוד אינדיבידואלי אבל לדעתי אולי כדאי לנצל כרגע את הזמן הזה ולא לעבוד. גם בגלל החופשה באוגוסט וגם בגלל שהאובדן עדיין מאוד טרי וייתכן שבהמשך כן תרגישי שאת זקוקה למנוחה ולא לעבודה. בהמשך תוכלי לחזור בהדרגתיות אם עדיין תרגישי שהשגרה הזו חסרה לך וטובה יותר עבורך. חיבוק גדול, מוזמנת להמשיך לכתוב לנו רינת

אני יקרה לפני 11 חודשיים גם אני הגעתי לבית החולים בעקבות צירים ואז התברר שלעובר אין דופק בעקבות הפרדות שליה גם שבוע 39 התינוקת היקרה שלי נפטרה אבל במקרה שלי קיבלתי את החיים שלי במתנה כי הייתי במצב של חיים ומוות...אני ממליצה לך בחום לקחת את החופשת לידה לנוח לעכל ולהוציא את הכאב החוצה מאחלת לך שתתאוששי מהר ושלא תדעי עוד צער אחת שחוותה אותו כאב....

היי בנות לא מאמינה עדיין שזה הולך לקרות אבל כנראה לפני הפסקת הריון ולידה שקטה. מעבר להתמודדות הנפשית וההכנה המאולצת לתוצאה הסופית הפחד שלי מהפרוצדורה הוא ענק!!! אני בשבוע 28 לקראת 29 ואני מאויימת עד מוות שזה יסתבך ואיך ארגיש אחר כך כי זו לא לידה זו גרימת לידה והתערבות פולשנית. עברתי לידה רגילה אחת. איך הרגשתן אחרי?? איך התמודדתן עם הסביבה השאלות המבטים המרחמים?? מה אמרתן לילד שלא זכה לאח? האם פניתן לפסיכולוג עובד סוציאלי? איך המשפחה קיבלה את זה האם הלכתן לאירועים? אנא עזרתכן מניסיונכן המר והלוואי שלא נדע עוד