פורום תמיכה הדדית

8471 הודעות
1063 תשובות מומחה
פורום תמיכה הדדית הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
19/07/2018 | 15:37 | מאת: אסנת

בחורה רווקה מחפשת מגורים עם אישה מבוגרת בירושלים החל משבוע הבא

16/05/2018 | 22:04 | מאת: Liam

היי, שמי ליאם ואני בן 14. כבר כמה חודשים שאני חווה פחד מהקאות-אמטופוביה או בשמו הפסיכולוגי אמטפוביה. הפחד הזה פוגע לי באיכות החיים וגורם לי להיות כל פעם בלחץ אחרי שאני אוכל. התפריט שלי הצטמצם ואני לא מצליח לצאת מהפחד הזה. כל פעם שאני חולה אני לא אוכל ושם לב יותר לכאבי בטן, ראש. אם מישהו יוכל לעזור לי בנושא הזה ולהגיד לי אם עברתם את זה או לא או שאתם עדיין במצב שלי אני אשמח מאוד. תודה, ליאם

26/02/2018 | 11:43 | מאת: שמחוש.......

צל האו אר יו ? אי אם פיין האם היית נישא לאישה ברמה של פסיכולוגית ילדים בעל תארים אקדמאיים אך עם שתי פולקעס שנטלה מתוך מתכון למרק עוף של מסעדת אידישע מאמא ?

02/04/2018 | 01:58 | מאת: שם לתצוגה

ברור כמו גבר שנופל לפח כזה או אחר וגם הפוך.

04/04/2018 | 23:36 | מאת: שם ל

https://www.youtube.com/watch?v=Big-1vigRM0

23/02/2018 | 00:05 | מאת: צל

אם רק היה ניתן לשלוט ברוח קבלת הנכתב אצל כל קורא דאז , חש כמי שאינו מרוצה ממעשיו ומהתנהגותו בעבר. 2028.

22/02/2018 | 23:26 | מאת: צל

ha jhho tjrh vnu, ? אופס.. ישנם חיים לאחר המוות ?

22/02/2018 | 23:29 | מאת: צל

שלומי בין החיים ?

22/02/2018 | 23:29 | מאת: צל

החזרנו ציוד ?

הס מלהזכיר את הרה , הגדולה מהחיים ... מלכתי.

22/02/2018 | 23:33 | מאת: צל

זה אני ?

25/12/2017 | 11:42 | מאת: חטיב

אני מעוניין בהבאת עובדת זרה לעזרת הורים

מצוין .יופי. שים מצלמה .

19/08/2017 | 19:51 | מאת: מישהו

לאן היא נעלמה לה פתאום

"נעלמה לה פתאום"? פשששייי, ראית מה זה? ממש לפני דקה הייתה כאן ואופס, נעלמה לה פתאום. חביבי, כבר שנים אף אחת לא כותבת כאן (כמעט...) ובכלל, מי כותבת בימינו בפורום? בדוק בפייסבוק, ואם יש לך ת'טלפון שלה, אז תתחבר אליה לווטסאפ :-)))

החיים כצל חולף מילמלו חזלנו ...צל של עוף קטן לנודניקים שבינינו ...

27/07/2017 | 07:13 | מאת: בדיקה

מנסה לבדוק אם אפשר לשלוח הודעה בפורום הזה שהוא פתוח.

22/02/2018 | 23:42 | מאת: צל

נראה שאתה בכיוון חביבי , הכל סתם כבר מראשית הימים . דע משמעות .

19/06/2017 | 17:37 | מאת: איך אני מגיע לרב הרנטגן

יש לי חלומות על דוד שלי כול שנה לפני ההזכרה שלו

היי לכולם, אחרי שקראתי לא מעט הודעות בפורום, אני מקווה שזה המקום הנכון למצוא מעט נחמה?? בא לי למות, אין לי למה לחיות, בוכה המון. אני בודדה אולי מדברת 7 דקות ביום, יש לי חברה אחת ומערכת יחסים מורכבת איתה לפחות מבחינתי, חיה במין אשליה גרה איתה כאילו אנחנו עדיין זוג (היינו וכבר שנים שלא), זה נותן אשליה של ביחד, וגורם לשאננות לא מחפשת בן זוג אן בת זוג אפילו לא יודעת מה, לא יודעת איך לחפש חברים וקשה לי עם זה ולא יודעת איך להתחיל ואיך לשנות, אני לא מספיק חברותית ולא יודעת איך לרכוש חברים, הייתי בחוגים לא עזר, מבינה שמשהו בי צריך לשנות, אבל מה ואיך???, בא לי למות מהבדידות הזו, היא השתחררה ממני ואני לא ממנה, מרעיפה עליה אהבה מחבקת ומלטפת והיא כלום, וזה חסר לי וזה מעציב אותי, היא כאילו לא צריכה אותי ואף אחד לא צריך אותי בעולם. לגור איתה לא לגור איתה לא יודעת מה עדיף, פוחדת פחד מוות מההשלכות אם אעבור לגור לבד, יודעת שמתישהו זה יקרה כי היא מעוניינת בילדים. פוחדת להשאר לבד עוד יותר, התאבדות נראית לי אופציה מפתה מאוד, איך יוצאים מהחלום בלהות הזה? בבקשה הצילו

16/06/2017 | 14:02 | מאת: סהר תמיכה

שלום רותם, את מתארת חוויה של בדידות קשה מנשוא, בדידות שגורמת לך לנבול, ומוציאה את החשק מהחיים... אני שומעת שאת מרגישה אובדת עצות אל מול הבדידות, בתקיעות שאינך יודעת כרגע כיצד לצאת ממנה וזה מייאש אותך... את מתארת קשר שבו את חווה דחייה שבה וחוזרת לניסיונותייך לקרבה, ועם זאת הנוחות, המוכרות ואשליית הקרבה שנוצר בקשר ובמגורים המשותפים מרגיש בטוח יותר, ופחות מבהיל עד כדי שיתוק מאשר האלטרנטיבה של לקום ולהקים בית חדש, בית בו לתחושתך הבדידות תהיה ניכרת יותר וקשה יותר מנשוא... אך לנוחות זו יש מחירים, הדחייה שלה מכאיבה לך ומגבירה את התחושה שאת לא נחוצה וכן מגבירה את התקיעות בכך שאינה מאלצת אותך לחפש חברים או בן / בת זוג... זה נשמע שיש קונפליקט מאוד גדול בין הנוחות המכאיבה לבין הלא ידוע המפחיד והמשתק...ובאמצע יש הרבה מצוקה שגורמת למוות להיראות מפתה כפיתרון לכאב שכבר מתיש לשאת, ולשאת לבד... ולמרות כל זאת, את כותבת עם תקווה למצוא נחמה, ולמרות כל זאת את מבקשת עזרה... יש בך קול שעוד לא התייאש לחלוטין, קול שמבין שמוות לא יאפשר לראות כיצד ניתן לעשות שינוי, מפחיד ככל שיהיה... מוות סוגר את כל האפשרויות... אני כותבת לאותו קול ורוצה להזמין אותו לאתר סה"ר. יש לנו פורומים בהם אנשים המתמודדים עם קשיים דומים כותבים, נעזרים אחד בשני ושוברים את אשליית הבדידות... כמו כן יש לנו צ'אט אישי ואנונימי הפתוח בין כל ערב בין תשע לחצות (למעט שישי) ובו ניתן לדבר עם מתנדב או מתנדבת. אולי ביחד נוכל לחשוב על דרכים למצוא את המקום המדוייק לך בקונפליקט הזה, באופן שהכאב יהיה נסבל יותר... אנחנו נשמח להיות עבורך אם זה מתאים לך, אנחנו ב- http://www.sahar.org.il/. שלך, מתנדבת סה"ר.

קטונתי, תמתיני עם המוות. עצה מאחד שיודע.

03/06/2017 | 02:03 | מאת: שואלת

האם לחולים שסובלים מגידולי מנינגיומה קיימים קבוצות תמיכה או פורום או קבוצה באינטרנט

15/05/2017 | 19:31 | מאת: שם השולח

תוכן ההודעה

10/05/2017 | 14:40 | מאת: דבורה

מחפשת לקחת שנה חדשה (חודש אוגוסט) אשה מבוגרת עצמאית דתית , באזורים רחובות ,גדרה ,יד בנימין ישובי נחל שורק או ירושלים ,זקוקה לחברה בערב . אפשרי גם לעזור בניקיונות, קניות . אשמח שיצרו איתי קשר למספר הנ"ל איש קשר: דבורה | טלפון: 0526155003 |

22/03/2017 | 10:21 | מאת: מרים גולדברג

אהלן, שמי מרים גולדברג ואני דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. תחום הטראומה ובריאות הנפש מלווה אותי רבות, אישית ומקצועית, בשנים האחרונות. בדוקטורט בחרתי להתמקד בנושא התמודדות עם טראומה שהתרחשה במהלך השירות הצבאי, מתוך רצון להבין יותר את ההתמודדות היומיומית של כל כך הרבה גברים בארץ, התמודדות שלא תמיד מקבלת מענה מספק. אם התמודדתם\מתמודדים עם אירוע טראומטי שאירע במסגרת כל שירות צבאי שהוא, אשמח מאוד אם תמלאו את השאלון בקישור המצ"ב. https://www.surveygizmo.com/s3/3393489/Copingwithtrauma אשמח להרחיב על מטרת המחקר וכמובן לענות על שאלות,ניתן לפנות אלי במייל: Miriamgold1@gmail.com

17/02/2017 | 08:21 | מאת: מישהי

החלטתי לשים סוף ל12 שנות אלימות. התרעתי שיעזוב את הבית לפני שנה ומאז אנו פרודים. יש לנו 4 ילדים. כולם קטינים. לא משלם מזונות, עובד בשחור, חי חיי הוללות, כשלוקח את הילדים, פעם כיף להם, פעם נורא ומפחיד להם, לפי הקריזות שלו. סרבן גט. נשברתי מהמערכת. העו“סים לא מבינים את מורכבות הבעיה ולא רואים את הקשיים שלי. אני חוששת שאתמוטט ואין לי דרך להמשיך להגן על זכויותי ועל ילדי. מה עושים?

22/02/2018 | 23:44 | מאת: צל

במקרה שלך המוות בהחלט מפתה . אבל ..כמו תמיד יש אבל אל תתמוטטי או משהו כזה..

20/12/2016 | 17:58 | מאת: בדיקה

בדיקה (מישהו ותיק שכתב כאן פעם מזמן)

27/03/2017 | 22:34 | מאת:

בדיקה

שלום לכם אני בת 27 והתייאשתי מחיפוש אהבה אולי בגלל שאני סלקטיבית עם בחורים יש לי תכונה נוראית שתמיד אני מוצאת את הדברים השליליים של אלו שיוצאים איתי כנראה שאני לא מסתפקת במועם לא יודעת מה לעשות

פשוט תשימי לב שיכבד אותך ואת דעותיך ובכלל את מי שאת. וגם את, כבדי את מי שהוא. רק כך תמצאי לך אהבה וזוגיות טובה.

29/09/2016 | 08:45 | מאת: יוסי

חברה שלום שמי יוסי ואני בן 36 . לפני כשנה התגרשתי ואני סובל מהלבנת שיער כך שחצי מראשי כבר לבן. מיסיתי בעבר לצבוע אך קצב הצמיחה המהיר מאלץ אותי לצבוע כל שבועיים. החשש שלי שבנות יידחו בגלל זה ושאני אראה מבוגר מגילי . זה ממש מטריד אותי ומוריד לי מהביטחון העצמי

18/10/2016 | 20:07 | מאת: שמחוש...

שיער לבן זה סקסי

22/02/2018 | 23:48 | מאת: צל

הלבנתי לכבודך

03/07/2016 | 13:52 | מאת: אפרת

מחפשת מגורים אצל קשישה בבת ים חולון ללא נקיון וללא סעודי רק לינה בלבד.

אמי לא סיעודית אך התבגרה ואנו מחפשים סטודנטית למגורים. חשוב ביותר הלינה אצל אמא.

07/04/2016 | 21:59 | מאת: אורן אזולאי

דרושה סטודנטית/אשה למגורים תמורת לינה לאשה מבוגרת שמפחדת לשהות בלילה לבד עצמאית לחלוטין ללא צורך בטיפול סיעוד או ניקיון תמורת מגורים בלבד, ללא תשלום דמי שכירות המודעה מיועדת לנשים בלבד ! מוזמנים לפמות אלי במייל - orenazu@walla.co.il או טלפון - 0543368040

09/03/2016 | 21:54 | מאת: אפרת

מחפשת לגור אצל אישה מבוגרת עצמאית לארח לה חברה טובה בלי ניקיונות הבית

20/12/2015 | 17:05 | מאת: גלגול

שלום לכולם היני חדשה פה ובדרך כלל לא פונה לפורמים אך הפעם הרגשתי כי אני חייבת, מרגישה כי עליי לקבל כלים להתמוד עם מה שעובר עליי. אני יודעת שנמצאת כרגע במצב של דכאון איני אוכלת אין לי מצב רוח ויורדת במשקל. אני לא צריכה כדורים או דברים כאלה כרגע שיעזרו כי המצב לא חמור זה דכאון כמו של כולם שנפרדים לאחר מערכת יחסים אך פה זה קצת מורכב יותר. אני בת 29 והבן זוג שהכרתי בן 27 . הכרנו באוגוסט, מישהו מדהים בחור זהב, הוא סיפר לי שעבר השתלה של לב ו 2 ריאות, זה לא הפריע לי והחחלטתי שאני ממשיכה לצאת איתו, הוא עבר אותה באפריל האחרון ,ותפקד כמו כל גבר רגיל. הייתה ביניני אהבה ענקית, יצאנו שלושה חודשים עד נומבר. אומנם לאט לאט בחודש וחצי האחרון מאמצע ספטמבר לערך המצב שלו קצת הדרדר לא הרבה והוא אושפז בבית חולים 10 ימים, החלטתי שאני עדין איתו ונסעתי כל יומיים מהצפון אליו לבית חולים בלינסון בפת. הוא ידע שאני אוהבת אותו הוא הרגיש זאת וכך גם אני. גם המשפחה שלו יודעת שמאוד אהבנו ולא היה קשה לראות זאת. הם מאוד שמחו שהוא מאושר וטוב לו, גם אמא שו אמרה ו כמה פעמים, אתה מחכה להתשרר לצאת מפה לחזור הביתה הכוונה שלה הייתה הביתה זה לאיפה שאני גרה כי בילינו פה רב הזמן הוא כבר עזה חצי מעבר אליי והעביר את רוב הבגדים שלו לפה. הבית חולים זה מה ששבר אותו והוא התחיל לחשוב מה יהיה, ואיך ככה פתאום הכל נעצר לנו באמצע, ואני הרגעתי אותו ואמרתי לו שזה רק מסוכה וזה ייגמר ויעבור והכל יסתדר. לאחר שהשתחרר מבית חולים בתקוםה הזאת הרגשתי קצת אחרת לא ידעתי איך להתמודד עם המצב ולאחר שהתשחרר אמרתי לו איך מרגישה לצערי הוא נפגע והחליט לסיים את הקשר, היום בדיעבד מסתבר לי שישנה אפשרות שזה היה יכולה להיות שזה רק תירוץ בלבד. חודש אחרי, כן אנו רק חודש אחד אחרי לצערי הוא במצב קשה מאוד בטיפול נמרץ מורדם ומונשם לאחר השתלה נוספת של ריאות, ואני, אני נקרעת מזה, כי ביקש מהמשפחה שלא תעדכן אותי לגבי מצבו כי הוא רוצה להגן עליי, הןא נפרד ממני הוא שחרר אותי כי הוא רוצה שיהיה לי טוב בחים, הוא אמר לי לא מיגע ל החיים האלה את לא רוצה את זה, הדבר שהכי ייגמור אותי זה יהיה לדעת שאת מחכה לי בלי משפחה וילדים, אני רוה שתמשיכי הלאה בחיים שלך שיהיה לך גבר שיוכל להיות שם בשבילך שיידאג לך שייחבק אותך ברגעים שתצטרכי, ולא את תחבקי אותו. שיהיה לך גבר שיעשה אותם מאושרת. אני מבינה אותו ומצד אחד זה מעשה מאוד אצילי, אבל הוא לא מבין שזאת החבירה שלי! הבחירה שלי אם להישאר איתו או לא, הוא בוחר בשבילי מה טוב לי. הוא יודע שלא יוכל להעניק לי חיים רגילים וזה משהו שלא יודעת איך להתמודד איתו כי אני אוהבת אותו מאוד ורוצה להיות שם עבורו, אני בחורה עקשנית ולא מווותרת, המפשחה שלו ביקשה שאכבד אותם ולא אגיע לבית החוליןם ואני נקרעת, נקרעת ולא יודעת מה לעשות מצד אחד אני רוצה לראותו לדעת שהוא בסדר להיות שם לצידו שיידע שהייתי שם, ולא משנה מה הוא עובר אני תמיד פד בשבילו ולמענו, מצד שני המצב כל כך עדין שלא רוצה עם המשפחה שלו כרגע מריבות וויכוחוים, הם יודעים שהוא יקר וחשוב לי. אחותו כתבה לי אחרי שיצא מנהיתוח שהוא מצא הטיפול נמרץ שאי אפשר להגיע ולראותו בימים הקרובים אנחנו מבינים כמה הוא חשוב לך ויקר לך אבל אל תגיעי. הוא ביקש מהם שלא יעדכנו אותי כי הוא חושב שבזה שלא יגידיו לי מה קורה איתו הוא יימנע ממני את הסבל הזה, לכן אמר להם שלא יגידו לי, בנוסף גם ביקש שלא אגיע, הוא לא רוצה שאראה אותו שוכב ככה מחובר למכשירים בטיפול נמרץ. הוא מתבייש מתבייש שאראה אותו ככה, אך לא מבין שלא מפריע לי ואני אוהבת אותו כמו שהוא ואיך שהוא. זה לא שנפרדנו לפני חצי שנה או שנה, רק חודש! לפני חודש עוד נסענו ביחד וטיילנו וזה מה שהורג אותי ומכאיב לי כל כך שבמשך חודש המצב שלו הדרדר עד כדי כך שהיה חייב להיות בבית חולים. שגם שם הוא היה ולא סיפר לי את האמת אמר שהוא בבית של אחיו, הוא לא רצה להדאיג אותי, כל החודש הזה שבעצם היינו פרודים עדין שמרנו על קשר , ואפםילו נפגשנו כמה פעמים, הוא שוחח איתי כמה שעות לפני שהרדימו אותו כאילו הוא ידע מה יהיה ונפרד ממני ביקש ממני שלא אכעס עליו שמשחרר אותי ושמצטער שאיכזב אותי, אבל הוא לא מבין שזה שמנסה שלא אדע מה קורה איתו כדי למנוע ממני דאגה רק הופך את זה חמור יותר, אני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות לכן פונה לפורום שיכולו לעזור לי להתמודד ולתת לי כלים אני מרגישה כל כך חסרת אונים.... תודה

15/12/2015 | 19:25 | מאת: גאיה

שלום אני בת 27 חרדתית מאד בכל מה שקשור ליחסים עםצגברים אני חוששת שהם מנסים לנצל אותי

19/01/2016 | 02:48 | מאת: ע

כדי להגיב להודעה שלך אני יוצאת מנקודת הנחה שאת יוצאת לדייטים כי לא ציינת משהו אחר. אז בתור התחלה - תתחילי להפגש במקומות שקרובים לבית שלך או שתהיי ניידת ולא תלויה בצד השני, לפחות במפגשים הראשונים. מעבר לזה, את צריכה לשים לב לאיזה כיוונים השיחה מתפתחת ולדבר רק על מה שנעים ונוח לך... מקווה שהצלחתי לענות לך.

עברתי ניתוח הרניה דו צדדי, לפני מספר חודשים,והסתבך לי כל העסק מסיבה שלא ברורה לי עדיין, באם זה מפשלה או מתופעה אפשרית שלא ידעתי עליה, אני סובל מאוד מתופעות איומות בבטן, תחושת צריבה או גירוי מטרף בצד בו היה הבקע, ותחושת אי נוחות כללית בבטן עצמה,, כאילו שאכלתי גבס תחושת כבדות בפנים, כאילו קיבלתי בוקס לתוך הבטן, התופעות גורמות לי סבל רב, כמעט ולא יכול לתפקד מזה,חושב על מה שעובר עליי, ומאוד מיתענה מהכל, סובל גם מפעימות מוקדמות, שלאחרונה חזרו אחרי זמן רב שלא הרגשתי את זה, יש לי פגיעה במיתרי הקול אולי מעבודה שכללה דיבור רב, הרופאים לא נתנו לי תשובה ברורה ממה הצרידות הקשה, קיימת, אני יושב בבית ומאוד סובל, גופנית ונפשית, חרדות יש לי גם שרק היתגברו מכל מה שאני עובר מאז הניתוח, הרופא רשם לי רסיטל, שאותו אני פוחד לקחת, אחרי שהבנתי שהוא עשוי לגרום שינויים בקצב הלב, ואני עם הפעימות המוקדמות, ופירפור הפרוזדורים שהיה לי לפני כשנה, ממש לא צריך בעיות נוספות, אני לא עובד, כי מה שיכולתי לעשות, עבודת הסקרים, לא יכולה להתבצע כעת,יש לי נכות כללית, מב,ל, ואני מוגבל פיזית למשל, לא יכול להרים דברים כבדים, כי יש לי בעיית ברכיים , ניוון הסחוס,בעיות... הסבל מתוצאות ניתוח הבקע, איום ונורא, מצב מורכב ,זה ברור לי, מה עושים במצב כזה?

הי..צר לי לשמוע, תפנה לפורם אחר רפואי אולי , פה אין מומחים..

15/10/2015 | 05:48 | מאת: תמי

דרושה נערה/אישה ללינה בבית אישה בת 71 עמצאית לחלוטין וחברותית. בקרית ים תמורת תשלום סמלי. האישה עצמאית לחלוטין, רק פוחדת לישון לבד. לא נדרש שום טיפול!!!

עדיין רלוונטי?

אני מחפשת כם מישהי עבור סבתא שלי בת ה 76 0546594347

19/08/2015 | 23:10 | מאת: ריקי

שלום לכם ראיתי את גיסי בעלה של אחותי מנשק במסעדה מישהי לא מוכרת האם לדווח לאחותי תודה רבה

19/09/2015 | 05:35 | מאת: מורן

האם את בטוחה במה שראית?

13/05/2015 | 13:09 | מאת: רענן

ד"ר שלום אני סובל מבלט משמעותי בין חוליות l4 ו l5 .האם שימוש של מכשיר טנס עשוי לעזור לי בהפחתת הכאב תודה

16/06/2015 | 17:52 | מאת: דנה

25/03/2015 | 20:22 | מאת: גלית

אני בת 30 והיה לי חבר בן 45 נפרדנו לא מזמן עקב כמה בעיות ראשית הוא סובל מהיפר ובעיות קשב וריכוז וגיליתי שהוא לוקח ציפרלקס ולא ריטלין כמו שאמר לי וגם אדם בגילו לא דאג לעצמו לחסכונות ובקושי יש לו פנסיה זה לא שאנחנו בני אותו גיל ונבנה את עצמנו יחד. גיליתי אחרי הפרידה שהוא שם תמונות שלנו בפייסבוק ומיד ביקשתי ממנו להוריד את זה וגם שהוא כל הזמן במסיבות,אירועים מקומות שלעיתים ישנים שם בחוץ שזה יותר מתאימים לאנשים צעירים לעשות שטיות ולהתבליין. בנוסף הוא גם לוקח סמים קלים. ידוע לי שבחלק מהמקומות שהוא הולך יש סמים קלים ואנשים סטלנים. בזמן שהיה איתי לקח סמים קלים הוא עדין רוצה לחזור האם שווה לתת צאנס ? גיליתי בימים האחרונים שהוא משתתף במגוון אירועים ומסיבות יום אחרי יום ולפעמיים כמה ביום ממש בלי לבזבז זמן שהיה איתי זה לא היה ככה. לא מובן איך אפשר לנהל חיים כאלו בגיל 45 יש שם לתופעה הזו האם יש לו בעיה מעבר להיפר+בעיות קשב וריכוז. זה ממש לקפוץ ממקום למקום בלי רגע מנוחה. אשמח לשמוע עצות בנושא ואיך להזהר לפעם הבאה ממקרים כאלו. מעולם לא נתקלתי בתופעה הזו וזה חדש לי לגמרי לכן אני לא בטוחה שזה רק בעיית היפר.

14/04/2015 | 15:58 | מאת: שוש

לדעתי, בפעם הבאה שתיתקלי בטיפוס כזה, תדעי יותר טוב להיזהר. תנסי לחשוב אחורה על הקשר שלך עם הבחור הזה ובוודאי תיזכרי בכל מיני דברים שהיו אותות אזהרה (אדם שלא חוסך, אדם שמשקר, אדם שמתנהג לא לפי גילו, הסמים וכו'). הבעיה היא שאת עלולה להיתקל בטיפוסים אחרים, עם בעיות אחרות, שמהן יהיה לך יותר קשה להיזהר. חשוב לך שתחשבי ותגבשי לעצמך דרישות מבן זוג ודברים שאת לא מוכנה שיהיו בבן זוג. כשאת מכירה מישהו חדש, חשוב לבדוק על ההתחלה אם הוא עונה לדרישות שלך. אם לא כדאי לוותר. כשמדובר באדם בוגר, בטח בגיל 45, אל תצפי שאת ושהאהבה בינכם תשנו אותו. מה שאת רואה זה פחות או יותר מה שיהיה.

בן זוגך לשעבר תקוע בתקופת תחילת שנות ה-20 לחייו. הוא נשאר שם מסיבה כלשהי ולא התבגר מאז. יכול להיות שחלק העיקרי מהסיבות הזה זה סמים. לגבי מסיבות יום אחרי יום אחרי שנפרדתם וזה שזה לא היה ככה כשהייתם יחד. אני יכול להסביר את זה כרצון שלו להתאוורר אחרי פרידה שלכם. בכל מקרה, ממה שתיארת בהודעה שלך זה נראה שלכל אחד מכם יש אורח חיים מאוד שונה. ולכן יש פה אי התאמה. וניסיוני זה לא מביא לזוגיות מאושרת. אני לא יודע איך את מתייחסת לעניין של סמים, אני אישית דואג להתרחק מאנשים שמשתמשים בסמים,כי גם הם לא מביאים למקומות מאושרים.

24/03/2015 | 10:17 | מאת: אשר

באם עדיין רלוונטי, אשמח להמליץ לך על יופי של משרד חקירות. מניסיון של חבר טוב אשר הסתבך ברומן עם עמיתה לעבודה, לאחר שהאחרונה הייתה רודפת אחריו גם מחוץ לשעות העבודה דבר אשר העלה את חשדה של האשהוזו החליטה לחקור אחריו.

10/01/2015 | 13:52 | מאת: צל

מי נמצא קאן ?

12/01/2015 | 20:53 | מאת: LIVE

שמואל וקרנא הוו יתבי אגודא דנהר מלכא חזינהו למיא דקא דלו ועכירי א"ל שמואל לקרנא גברא רבה קאתי ממערבא וחייש במעיה וקא דלו מיא לאקבולי אפיה קמיה זיל תהי ליה אקנקניה

20/01/2015 | 17:23 | מאת: דיקאן

תנסה בווטסאפ

27/11/2014 | 15:15 | מאת: מעיין

שלום, אני מחפשת בדחיפות פסיכיאטרית טובה בבאר שבע . האם מישהו מחברי הפורום מכיר מישהי? תודה!

אהלן, מחפשת מקום מגורים בתמורה לעבודה כלשהי בתחום החקלאות/בעלי חיים/ עזרה קלה בבית/ עבודות אומנות/ עבודה משרדית וכדו' אני זקוקה ליחידת דיור פרטית.אפשרי לשלב שכר עבודה תמורת שכ"ד סמלי אשמח לקבל הצעות מעניינות,מושבים ובעלי דירות ריקות הזקוקים לאחזקה ושמירה על בתיהם. אני גרושה אינטליגנטית,ישרה ואמינה,ומתקיימת על קצבת ביטוח לאומי,מה שמונע ממני את האפשרות לעצמאות כלכלית וחיים נאותים. מעבר לזאת אני אישה נורמטיבית,שמחה ועם ראש טוב ו..אולי על הדרך,אמצא בן זוג נחמד שמצבי הפיננסי לא יהווה "מכשול" עבורו :) אזורים מרכז ושרון.

26/10/2014 | 08:56 | מאת: גבריאל

למעלה מ-3 שבועות אני מנסה להשיג את הרב בכל הטלפונים האפשריים. ואין מענה בשום קו ובשוםשעה משעות היום. כאילו האנשים התאדו. לא מפסיק להתקשר ורק דממה אלחוטית. כל זה אחרי מיילים ששלחתי ואחרי ששכנעו אותי לתרום תרומה חודשית לכל אורך השנה .זה פשוט חילול ה'

26/10/2014 | 22:00 | מאת: שמחוש......

.

20/10/2014 | 15:55 | מאת: שאלה

23/10/2014 | 20:21 | מאת: מיכ

לא ברור מי תומך במי וכמה.. אנשים בקושי נמצאים פה.

07/10/2014 | 22:43 | מאת: .

שימו אוזניות http://www.youtube.com/watch?v=X4dcNjfMCVM

08/10/2014 | 00:01 | מאת: LIVE

הנה הופעה חיה מהחודש שעבר. משתבח עם הזמן... http://www.youtube.com/watch?v=X27qwb-cqtA

08/10/2014 | 15:37 | מאת: אנני

רוק מלודי עדין ומשובח

18/09/2014 | 06:04 | מאת: איריס

שלחתי לאולם ארועים-(קרובת משפחה) גם באה לאכול בחג( ) וחטפה פיצוץ במקום ארוחה...כל-כך מסובך להגיש מנה עיקרית, בלי פיצוץ?מה זה "איך אפשר לפצות אותך ...איך אפשר לפצות אותך?" ? קשה לשים קצת חומוס עם טחינה על צלחת עם קצת סלט ירקות ישראלי ופרוסת לחם,אולי גם קוביית פרגית אם כבר הבטחתם?)למה צריך לצאת עם טראומה מארוע?אני צריכה לקום שבועיים בבוקר בוכה?

30/09/2014 | 20:54 | מאת: לא משנה

איזו הסחפות, חמודה שלי את לא כועסת על אולם הארועים את כועסת על אחותך ובצדק, מי שאשם פה זאת אחותך בלבד!! מה פתאום דחפה לך את השניצלון של הבת שלה במקום לדאוג לך...כנראה היחסים בניכן לא היו אף פעם משהו...סליחה על הבוטות...חתימה טובה

05/10/2014 | 16:54 | מאת: שמחוש......

אני לא מאמינה שאני צריכה לענות על אוויליות שכזו אכלו לך את המילקי אני מוכנה לשלוח לך 10 שאורמות מהשוק במחנה יהודה

17/09/2014 | 19:06 | מאת: איריס

בשבוע שעבר הייתי בחתונה של קרוב משפחה.אני לא יכולה לכתוב באתר של חתונות כי אני לא רוצה לפגוע בשמחתו או בשמו של בעל השמחה...אבל... אני נפגעתי קשה בחתונה, ופשוט כבר יותר משבוע אני קמה כל בוקר, עם מחשבות על העוול שעשו לי לכאורה בשוגג.ובמשך היום אני חושבת על זה לעיתים מאוד קרובות.בקיצור אכלתי אותה..!!! לא הגישו לי מנה עיקרית, וכששאלתי איפה המנה שלי, חזר אליי המלצר ושאל " איך אני יכול לפצות אותך, איך אני יכול לפצות אותך"ולא הביא לי את המנה.בזמן חלוקת המנה עיקרית ישבתי שניה עם הדודה שלי הוא שאל אם אני רוצה פרגית, וברגע שאמרתי למלצר,שאני מהשולחן ליד הוא הלך ולא הביא כלום...כשחזרתי למקומי תוך כמה רגעים וראיתי שהאחרים התחילו לאכול בשולחן שלי...אז שאלתי איפה המנה שלי...וכבר לא הגישו לעי כלום... אמרתי, לאחותי שהיא האמא של החתן,שלא הגישו לי מנה עקרית ואז מול המלצר היא דחפה לי לידיים את השניצלון מהצלחת של הבת הקטנה שלה..וכשהמלצר שאל אם אני רוצה משהו,מפאת השוק אמרתי לא צריך...אבל, הייתי המומה...ואז אמרתי טוב אני יאכל עוגיה עם פרי ואשתה תה...אבל נשארתי רעבה והמומה מהכל...התקשרתי כמה פעמים לאולם ארועים, אז המפיק רק אחרי שבוע ענה דיי בגסות שאכלתי בקבלת פנים ואכלתי מנת ביניים וזהו...ושיהיה לי חג שמח... בכניסה היו סושי מגולגלים אבל שרציתי לאכול אותם עם כף גדושה של חומוס- זה היה מרור(וסאבי) היו גם רבעי קבב על מקל קינמון אבל עד שהרבע קבב היה מוכן, כבר לא היה רבע פיתה..חיכיתי בסבלנות בשולחן האוכל, היו שם פרוסות סלומון אפוי, לא היו סלטים ליידי חוץ מבטטה מלאה בהמון שיני שום... אין רעב בארץ, ואפשר לקנות פרגית בכל סופרמרקט ופרגית על האש בכל מסעדת בשרים...אני בעצמי לא מבינה למה נכנסתי לכזה הלם..אני לא מורעבת והבן שלי קיבל מנה עיקרית..אז העליבו אותי(שלא הביאו לי מנה עיקרית, ושאחותי דחפה לי שניצלון מהפה של הבת הקטנה במקום לאשר למלצר שאני אחותה ושיתן לי מנה), "אבל אלוהים זה בסך הכל לבן"(אם אתם מכירים את הסרט). אז למה נכנסתי אני לסרט? במקום שאני עובדת בו עכשיו, כל בוקר וצהורים מגישים ארוחות נפלאות, כנראה שכגודל הציפיות כך גודל האכזבה.. התרגלתי לנורמה שבאים לחתונה ומקבלים מנה עיקרית...ביג דיל..אז מה! ...אתמול קראתי באתר מתחתנים שיש גם תלונות על האולם ארועים שהיינו בו, לא רק ביקורת טובה... (פעם הייתי בחתונה קוראנית, ושם ההיה שפע של אוכל ביתי כי כולם באו עם סירים מהבית...אז נדהמתי שכל המאכלים היו בילתי מזוהים בשבילי, חוץ מאיזה סטק שקלטתי שמישהו אכל עם שתי מקלות..)בסוף אכלתי איזה משהו מזוהה, אולי אורז....זה היה לפני המון שנים)

27/08/2014 | 22:30 | מאת: לילי

אז ככה אנחנו שתי אחיות ושני אחים אנ ואחותי בשנות הארבעים ואחיי בשנות החמישים שישים אצלנו בבית יש הררכיה הבנים שולטים הוריי מתייחסים לבנים הרבה יותר מהבנות , כך זה הרבה שנים ,לא משתים אותנו בהחלטות בקשר להוריי המבוגרים , פועלים לבד , אחד האחים הוא מאוד שתלטן ורכושני וקנאי ואני לא מדברת איתו ,הוא רוצה בליעדיות על הכל על אימי על אבי על הכסף שלהם והם מאשרים לו את זה , בשנה האחרונה התברר לאחותי שהוא לוקח כסף על החניה שלה ללא ידיעתה , סיפרנו זאת לאבי ולאח אך לא נעשה כלום בעניין, ומסמכים אין לנו כדי להוכיח זאת אני חוששת שהוא משקר את הוריי לא ידיעתם , אבי טוען הוא מביא להם את על הכספים , אך היה צריך להכנס לחשבון של אימי שכר הדירה ולא נכנס לפני שבוע א הניח לנו לרגע , הוא רוצה להשתלט עליה הלכתי עם אימי לבנק אחי תםס אותי וחטף את אימי ממני , ממה עושים אשמח לכל תגובה תודה

24/08/2014 | 19:27 | מאת: שירה

שלום,אני אישה גרושה כבת 31.מחפשת מגורים תמורת לינה אצל אישה מבוגרת באיזור ראשון לציון,חשוב לציין כי אני אישה דתייה.

20/08/2014 | 23:12 | מאת: מיכ

נראה פורם ריק כזה..... רוצה לשתף אנשים שלא מכירים אותי.. מרגישה שמנצלים את טוב ליבי ואני לא יודעת לומר לא...מה עושים? מרגישה שלא יאהבו/ יעריכו וכו' אם אגיד לא...בעצם גם הממשלה שלנו לא יודעת לעמוד על שלה.. זה משהו יהודי כזה??????אוףףףףף מגיע מרגשי נחיתות? מה דעתכם?

08/10/2014 | 15:57 | מאת: אנני

אני כאן תרגיש חופשי...

08/10/2014 | 15:59 | מאת: אופס

תרגישי.. תרגישי...

13/08/2014 | 18:35 | מאת: מור

אנא תעזרו לי בבקשה, זקוקה לתרופה בשם רמיקיד בדחיפות - אני אומנם לא חולת קרוהון אני חולת FMF ובכצ'ט ולאור זה שאני איני מוגדרת חולה קרוהון קופ"ח טוענת שאני לא בהתווית משרד הבריאות לקבלת תרופת הרמיקיד למרות מכתב מאוד חריף ושאינו משתמע לשני פנים מהפרופסור שמטפל בי שטען כי זו התרופה שיכולה לעזור לי במצבי לאחר שניסינו את הכל, אנא כל מי שיכול לעזור לי בלספק לי תרופה זו יעזור לי לעמוד על הרגלים נא לפנות אלי בכל שעה 054-2228792 מור בן דוד

07/08/2014 | 00:27 | מאת: אבא

שלום .האם את/ה מכיר/ה ויכולה להמליץ על פסיכולוגית לילדה בת 7, באיזור פתח תקוה רבתי וסביבותיה, שמטפלת מטעם קופ"ח מכבי? תודה מראש

23/07/2014 | 08:34 | מאת: אקראי

אני לא יודע כמה מכם יודעים מהי אמטופוביה (פחד מהקאה. אכן, יש דבר כזה), אבל נתקלתי כאן בעבר הרחוק בדיון ארוך על זה, שעוד זמן רב אחרי שהוא התחיל עדיין התקבלו תגובות אליו. אם יש כאן אנשים שמתמודדים עם זה ושזה מעניין אותם - אני רוצה להפנותכם לקבוצת פייסבוק חדשה שנפתחה לא מזמן לאנשים שמתמודדים עם זה. הנה זה כאן - מי שחש צורך, מוזמן להצטרף: https://www.facebook.com/groups/228734217333319/

23/07/2014 | 18:05 | מאת: אקראי

כלומר שמי שמצטרף, חבריו לא יראו שהוא הצטרף לשם, ומי שכותב שם הודעות, ההודעות לא יופיעו על הקיר שלו.

30/06/2014 | 15:48 | מאת: ריקי

אני ריקי רווקה מסורתית בת 57 מעונינת במגורים במרכז הארץ

דרושה סטודנטית/אישה ,עדיפות לשומרת מסורת, ללינה בבית של אישה מבוגרת עצמאית (לא סיעודית ולא נתמכת) בשעות הלילה תמורת מגורים בחינם בדירה. האישה מתגוררת בקרית אתא.

05/01/2015 | 17:30 | מאת: אוראל

מה הסיכוי שזה עדיין רלוונטי??

06/07/2016 | 23:41 | מאת: סמדר

מבקשת לבדוק לגבי מגורים תמורת לינה

מעוניינת לארח חברה לאשה תמורת לינה

11/06/2014 | 20:32 | מאת: שמחוש...

שונאת את הקיץ

11/06/2014 | 20:44 | מאת: מיכ

גם אני שונאת את הקיץ....חלק מהחיים כמו הרבה דברים טובים ורעים, עכשיו סתם רעים ובא לי לבכות

20/06/2014 | 23:49 | מאת: לא הביישן למד

ולמה בא לך לבכות? [מקווה שעבר לך]

17/04/2014 | 20:57 | מאת: ריקי

שלום אני בת 50 נשואה עם שלושה ילדים שאחד מהם קטין מצבי הכלכלי בכי רע ובעלי רוצה להתגרש ממני האם ידוע לכם על עורך דין שהרווחה נותנת לנשים במצבי חג שמח

18/04/2014 | 01:33 | מאת: פרו בונו

http://www.mishpati.co.il/article.aspx?articleid=2155

אכסניה חדשה וצעירה מחפשת עזרה תמורת לינה. אכסניה ממוקמת צמוד לבנין האופרה, 10 מטר מהים. לפרטים התקשרו: 0774425816

03/03/2014 | 13:37 | מאת: נוגה

אני בחורה רווקה מעל גיל 30. סובלת מבדידות מאוד קשה. אף אחד לא מתענין בי ולאף אחד לא אכפת ממני. אין לי חברות. היו לי והן עזבו אותי. אני בוכה מלא ולפעמים בא לי להתאבד. אני צריכה הרבה תמיכה נפשית.

03/03/2014 | 16:59 | מאת: מיכל

נוגה יקרה, למה שלא תנסי ללכת לטיפול על מנת לשפר את איכות חייך? תמיכה נפשית תהייה לך ותלמדי איך להרחיב את מעגל החברים...בהצלחה

30/09/2014 | 22:33 | מאת: חסוי

אשמח אם תבואי לגור אצלי .ככה לא תרגישי בדידות.. נצא ביחד לחוף הים נטייל . אני גרושה וגרה לבד .ויהיה טוב לשנינו..