מבקש עזרה

שלום רב. הבוקר הייתי אצל רופא המשפחה, ותיארתי לו את המצב שפקד אותי אמש: עקב נסיבות שמוכרות לי ומיד אתאר אותן, חשתי במהלך הלילה את התחושות הבאות: - לחץ מטריד ביותר בחלק האחורי של הראש לכיוון הקודקוד, וכללית עמימות ואי נוחות בכל הראש. - בתחושתי - הלחץ קשור להצטברות נוזלים/ליחה. והוא לפעמים יכול להמשך יותר מיממה. כפי שקורה גם היום. - עקב לחץ זה, הרגשתי שאני על סף עילפון, ועלי להישאר ער ואף לקום ממיטתי, כדי ממש לא לאבד הכרה. - בנוסף, הלחץ הקרין - לתחושתי בצורה עיצבית - על פלג הגוף העליון: תחושה של בחילה ברום החזה, ואף דפיקות לב, הזעה, ודקירות בחזה (במרכז) ובידיים. התחושה המטרידה ביותר הינה הבחילה ברום החזה, ודפיקות הלב. - קראתי על הסימנים לאירוע מוחי - ולא מדובר בסימנים דומים: אין תחושת שיתוק כלשהי, או אובדן יכולות כלשהן... אלא רק מה שתיארתי. הנסיבות המוכרות לי שגורמות למצב זה: מיעוט בשינה, יחסי מין לפני השינה, מיעוט בשתיה, עבודה (מחשבים) מאומצת לפני השינה, חוסר פעילות גופנית באותו יום - למשל שבת שאינני יוצא בה מן הבית, אכילת שומנים או אלרגנים כגון חלב (לא בטוח שקשור). זה אינו קשור ישירות ללחץ נפשי, או לצינון ונזלת באותה תקופה. (כרגע לא מצונן כלל). הרופא שלי שאל אותי מספר שאלות - כשהוא מכוון ללחץ נפשי, ובדק מעט מאד: הקשיב לריאות, הביט בגרון, ולבסוף רשם לי תרופה להרגעה - קלונקס. שאלתי אותו בנימוס, אם מותר לי להתעקש שמדובר בתחושות פיזיות מאד קשות, והוא נשאר בעמדתו שמדובר בחרדה בלבד, ואם התופעות ימשיכו למרות תרופת ההרגעה - שאחזור אליו. אני בן 36, ונתון ללחצים שונים, וזה חלק מהחיים. אולם אני יודע משהו על לחץ, חרדה, ועל אבחנה מה אני מרגיש - פיזית או נפשית. איך ניתן להסביר על תחושות פיזיות כל כך מפחידות, שאינן נפסקות כשהבוקר בא - אלא נמשכות כאמור במשך כיממה (גם בכתיבת שורות אלה, כאשר ההקלה היא הדרגתית ביותר - ועם הזמן ההקלה נעשית איטית יותר - תלוי גם עד כמה אני מותש, או מיובש, או חסר שינה). איך ניתן להסביר לרופא, בלי שהוא יתבלבל מהמצוקה נפשית שכרוכה בתופעות הנ"ל? עד כמה שיש מרכיב נפשי פה, מדובר בתופעות פיזיות שאינן חולפות, אלא מלוות אותי במשך יממה. הסיבה שאינני פונה למד"א/מיון במהלך הלילה - הינה אי רצון להטריד את סביבתי (בבוקר התייצבתי אצל רופא המשפחה). כלומר יש לי יכולת מסויימת לעמוד במצב הזה, אם כי זה גבולי ומפחיד. למרות התחושה של עילפון קרוב, שמרתי על קור רוח והמתנתי לבוקר. כמו כן המחשבה ההגיונית שלי הייתה שזה לא אירוע לבבי, כיוון שנבדקתי לא מזמן, מספר פעמים, והכל תקין. (למעט RBBB ו QRS abnormal). במילים אחרות: ברור שהתחושות האלה מעוררות חרדה, אך לא מדובר בכיוון ההפוך. זה לא מתחיל מחרדה. גם הערב אני חש באותה "צמיגות", וחוסר "ניקוז" בראשי, שעדיין לוחץ, ומשליך ומקרין בחילה מסויימת לאיזור העליון של החזה. עליי לציין שלפני כחצי שנה, סבלתי מבעיה של ורטיגו מספר שבועות. נבדקתי באופן כללי אצל נוירולוג, שטען שמדובר בוירוס בנוזל האוזן. ואכן אחרי מספר שבועות זה חלף מעצמו. תודה מראש, על תשובה והכוונה. י.

מה שתיארת אינו ספציפי ויכול לנבוע מחרדה או מבעיה גופנית. אינני יכול לקבוע ממה שאתה מתאר. אני מציע שתנסה את מה שרשם רופא המשפחה. אם זה לא עוזר תפנה לנוירלוג.

המצב חוזר על עצמו בעיקר אחרי שינה לא סדורה ורציפה. אני מתעורר עם איזושהי תחושת "צמר גפן" מעיקה בחלל הראש, שאיננה משתחררת ואינה עוברת עם ההתעוררות. כתוצאה מכך, יש כאבים - כנראה עצביים - באיזור העליון של הגוף. הבעיה העיקרית במצב זה היא קצב התעוררות ואיזון הגוף מבחינת לב ולחץ דם, לתחושתי. משהו לא מגיב טוב מבחינת הגוף, לכך שקמתי ממיטתי ויש צורך באיזון לב-לחץ דם מתאים לקימה. במקום זה אני יכול לחוות שינויים מעיקים - עליה וירידה - בקצב הלב, שאינם מפיקים את תחושת לחץ הדם המספקת, שאני מרגיש בימים אחרים, כמו שמרגיש אדם שמתעורר וגופו נכנס לפעולה הדרגתית כשהוא קם ומתהלך ומתחיל את יומו. אציין, שגיליתי קשר בין יחסי מין/אוננות לפני השינה, לבין מצב זה. כאילו העלייה והירידה הדרסטית בלחץ הדם בשל פעולה גופנית זו - גורם ל"הישארות נוזלים" לתחושתי, בחלל הראש, וללחץ עיצבי מסויים ומעיק כאמור. תודה