הפרעות אכילה?

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה ואכילה רגשית

27/06/2010 | 23:50 | מאת: מילקיוש

היי. אני בת 24 ובעבר שקלתי 100 קג על מטר 75 ועם הזמן פשוט ירדתי 45 קג שהצלחתי לשמור עליהם די הרבה זמן כמעט 6 שנים בלי מאמץ גם הירידה הייתה בלי מאמץ זה פשוט קרה . מה שכן לפני שנה אובחנתי כאלכוהוליסטית והייתי בקהילה טיפולית שם עליתי קרוב ל30 קג ועזבתי את המקום . אחרי שנה נקיון וירידה של 12 קג חוויתי משבר והיה שבוע בו הרגשתי ממש מגעיל על זה שאני עדיין מלאה בסביבות ה70 קג והתחלתי להקיא אבל הפסקתי אחרי יומיים וסיפרתי את זה למטפלת שלי והיא החליטה לשלוח אותי לאישפוז במקום שמטפל בתחלואה כפולה יעני אישפוזית. בקיצור לאחרונה חזרתי לשתות והתחילו לי בולמוסי אכילה שזה אומר שאני אוכלת נגיד 3 פעמים ביום עד 4 אבל ארוחות כאילו ממש גדולות עד שאני מתפוצצת ועליתי קצת במשקל ואני מרגישה ממש רע עם זה בא לי כאילו ממש למות אחרי הארוחות האלה אני לא מקיאה אמנם אבל אני הולכת לשתות . בקיצור לא יודעת הכל התחיל להתערבב לי שאני כבר לא יודעת אפילו אם זו הפרעת אכילה זה פשוט מרגיש כמו חתיכת חור שחור בבטן שלא מתמלא לא עם אוכל לא עם אלכהול ולא עם שום דבר ולא רק שזה לא מתמלא אלא שתחושות האשמה והגועל רק יוצרות ריקנות גדולה יותר ורצון פשוט לגמור עם כל החרא הזה . אין לי מושג אם אחזיק מעמד עד האישפוז גם שם אני מתה מפחד להשמין.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך צר לי לשמוע על תחושותייך הקשות בימים אלה. נשמע שאשפוז יכול להיות זמן טוב לעצור את תחושת הערבוב והבלבול שאת חשה כעת, ולבחון דברים בסביבה בטוחה. כך גם תוכלי להתנקות מהשימוש באלכוהול בסביבה תומכת. מבחינת החשש מעליה במשקל באשפוז אין לך מה לדאוג, כי כל עוד את לא בתת תזונה, התפריט שיתאימו לך באשפוז יהיה תפריט בריא ומאוזן, שאין סיבה לעלות במשקל ממנו. נשמע לי שמה שאת צריכה כעת זו תקווה ותמיכה לעבור את הזמן עד האשפוז. לשם כך, נסי להיעזר במי שאת יכולה וסומכת עליו, כתבי כאן ושתפי את המטפלת שלך בסערה שאת נמצאת בה. מקווה שזה עוזר. עדכני. גילי

28/06/2010 | 19:56 | מאת: מילקוש

הלוואי והייתי מסוגלת לדבר עם המטפלת שלי . פשוט עשיתי יותר מדי בלגנים ועשיתי דברים ואמרתי דברים שאני מתביישת בהם אני בלל לא מסוגלת לחזור למרכז שבו אני מטופלת מבושה בחיי. יש לי קטע מוזר כזה שאני נחשפת יותר מדי ואז מתביישת כנראה בגלל החומות שלי . זה דבר שנורא מקשה עלי להיות בטיפול . מה שכן בינתיים אין עם מי לדבר אז אני משתדלת לעבור את התקופה במינימום נזקים . אבל אני כבר מתחילה להיות מיואשת ממש לא טוב לי שאני בטיפול ולא טוב לי כשאני ברשות עצמי. תודה על ההקשבה ..

מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית