עייפה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה ואכילה רגשית

20/10/2009 | 18:47 | מאת: אופיר

אני עייפה למה הכל כל כך קשה? אני לא מצליחה לעשות כלום עד הסוף, כל פעם נשברת ואוכלת, אני רוצה להיות מסוגלת לאכול תפוח ביום, להיות עם כוח רצון, להצליח להעלם עד הסוף, לא להפריע לאף אחד,שלא ירגישו שאני שם בכלל, אחרת מוחקים אותי במילא, וכבר אין לי כוח להתמרד ולהאבק, די, הפעם האחרונה ניצחה אותי סופית. חשבתי ששם זה יהיה בסדר שיהיה לי קצת מקום, אבל ברגע שתפסתי את המקום, הוא פנה ממני בשאת נפש, ועכשיו קיבלתי הזדמנות שנייה. אני רוצה להיות בסדר הפעם, להראות לו שאני נסבלת. אני כל כך עייפה אופיר

לקריאה נוספת והעמקה

היי אופיר באמת נשמעת תקופה מעייפת. לא לגמרי הבנתי את ההזדמנות השניה שציינת ובעיני מי את רוצה להיות נסבלת. האם תוכלי להסביר יותר? עצוב לשמוע שאת רוצה להעלם עד הסוף. לכלות את עצמך. זה לא עניין של כוח רצון. לא על ידי הרעבה עצמית מוכח כוח הרצון של אדם. להיפך. העובדה שמשהו בך מסרב לטרור שאת משליטה על עצמך, מראה דווקא שלנפש שלך, ליצר החיים שבך, יש כוח רצון! משהו בך לא רוצה להתכלות. וטוב שכך. אופיר יקרה. תחושת המחיקה היא בלתי נסבלת. ואני חושבת שבמקום כלשהו יותר קל לך למחוק את עצמך ולא להמחק שוב ושוב על ידי אחרים. אך האמיני לי שיש דרכים אחרות לבטא כאב, תסכול, עייפות ורצון להעלם, מבלי להעלם באמת. אל תהרגי את עצמך. כאן את רצויה. ואני בטוחה שבעוד מקומות, גם אם את ממש לא מרגישה כך. המשיכי לכתוב! גילי

מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית