האם אני מוגדר כסובל מאכילה רגשית?

שלום רב, ידוע לי כי, אכילה רגשית היא אכילה שאינה נובעת מרעב, אלא אכילה שנובעת מצורך לענות על מקור רגשי כלשהו. ובכן, אני מפתח גוף מספר שנים כתחביב ואני מאוד קפדן בנוגע לתזונה שלי, אני דואג לאכול כל שעתיים-שלוש על מנת לתחזק את מסת הגוף, ולספק כמות חלבון גבוהה לשרירים אחרת לא אוכל לעלות במסת שריר וארד במשקל (אפשר לומר שרוב היום שלי סובב סביב מה אוכל ומתי). האם האכילה הזאת נחשבת לאכילה רגשית גם היא? הרי אני לא אוכל למטרות שובע, הרבה פעמים אני אוכל כשאני לא באמת מרגיש רעב, אלא רק כי שעת הארוחה הגיעה ואם לא אוכל או אדלג על ארוחה, אז מסת השריר שלי תרד (ואת זה אני מנסה למנוע). אודה לתשובה בנושא ולהבהרת העניין, תודה וחג שמח!

אין ספק כי הדבר הזה מקנה ביטחון גם לי וגם לבת הזוג שלי ועוד הרבה דברים טובים שמעלים את האגו (זה תמיד נחמד לקבל מחמאות ולמשוך תשומת לב למרות שאני לא אדם אגוצנטרי). האם לומר שזה נובע ממקור רגשי? קשה לי לבחון זאת. התחלתי להתאמן בגיל 16 רק בגלל שהחבר הכי טוב שלי נרשם לחדר הכושר. ובכן, מה שכן אני יכול לומר שהייתי ונשארתי תחרותי. היום עשר שנים אחרי, אני עדיין מתאמן בעוד הוא הפסיק תקופה קצרה אחר גיל העשרה. אני לא יודע לומר אם תחרותיות נחשבת למקור רגשי, אחרי הכל זה מה שהוביל אותי להצלחה בחיים בכל תחום, זוגיות, אקדמיה, עבודה וכיו'ב זה בגדול שאיפה להצליח. לא הייתי ילד מנודה או מוכה שפיתח גוף לצורכי הגנה. היום אני עוסק בזה כמו תחביב, משקיע, מקפיד ודואג לאורח חיים בריא בדיוק כמו שאדם משקיע ומשפר את רכבו האישי לדוגמא או רכוש אחר ממנו מפיק הנאה (האם הנאה היא מקור רגשי? לא יודע לומר). לכן קשה לי לתת הגדרה לכך בפן הרגשי מאחר וכל פעולה שאני עושה עלולה להצטייר כרגשית לכאורה.