אני בתת מישקל כזה גרוע?

היי אז ככה כל הזמן כל הזמן!!!!! אומרים לי שאני אנורקסית. כל הזמן. ולא ניראה לי שעובר יום כזה בלי שאומרים לי את המילה הזו. המורה שלי (אני סטודנטית) תמיד מוציאה מהפה לה את המילה הזו. וממציאה שאני איזו חולה. בקיצור: תמיד אומרים לי תעלי במשקל יהיה בסדר... תיראי טוב...וכו'...= לא הולך. אני מנסה דיאטות- ויורדת הכל חזרה (שעליתי בקושי 1.5 קילו) אני אוכלת בכמויות מאוד קטנות. שבעת מהר. קשה לי להעמיס. וגם בין ארוחה לארוחה אני מאוד מאוד שבעה. אני בת 19 (ממש עוד כמה ימים...) גובה-1.53. שוקלת- 36. אם אפשר לא לציין את המשקל בפורום- פוחדת שייקחו מודל לחיקוי. (בתור ילדה הייתי נכנסת לפורום מסוג זה, והייתי לוקחת מודל לחיקוי במשקל) תודה רבה. ומקווה בעזרת ה' לעלות קצת= ל ב ד ! ! !

היי תודה שהחזרתלי תשובה מהר. אז ככה אני לא אשקר. אני כן מונעת מעצמי לאכול פה ושם ואני מגבילה את עצמי גם שאני לא תמיד שובעת מהר, אבל ברוב המקרים אני שובעת מהר. ואנין לי תאבון ברוב המקרים. אבל במקרים קיצוניים כמו שקורה לא מעט= אני מרגישה שהמחשבות שולטות לי על האכילה- ז"א: אם יש לי יום שבו קרה משהו עם חברה או סתם מורה התעצבנה עלי ....או כל משהו כזה- אני אוכלת בקושי כי אין לי ביכלל תאבון. הייתה לי תקופה שנה שעברה שבה הייתי מקיאה מרצוני אחרי הארוחות או במקום ארוחת ערב הייתי מקיאה וככה זה היה גורם לי לבחילה ולחולשה. ולא הייתי מכניסה כלום לפה והולכת לישון. זו הייתה תקופה של כל כמה ימים במשך חודשיים שלושה- בערך. יצאתי מזה לבד. אני מיזמן לא שם. ולא מוכנה להקיא יותר מרצוני רק כדי להרזות. ויש לציין שזה היה ליפני כמעט שנה או אפילו פחות. והורי לא יודעים מכלום- וכמובן לא מוכנה שיידעו. האם אני ניקראת אנורקסית? או מה זה ניחשב? ומה את מייעצת לי לעשות? תודה רבה רבה. מחכה לתשובה.