מאוד דואגת

נכדתי בת ה-12 נולדה עם סמנים של היפוטוניה. בתור ילדה קטנה היה לה קשה לרוץ ונפלה הרבה - כולל שבירת רגל וחבלות אחרות. מכיתה ב' היא מטופלת בריטלין (הפרעות קשב וריכוז). אמנם היא מצליחה להתרכז ןלעמוד במטלות הלימודיות, אבל חברתית היא מרגישה את הקשיים בספורט למשל וחברתית לא תמיד משתתפת עם כולם. תופעות הרטלין גורמות לחוסר תאבון וקשיי שינה. הבית שלה הוא אוהב ותומך. עד היום היא סובלת מאלרגיות וכאבי ראש וימים של חולשה גופנית. גיל התבגרות כבר כאן עבורה שכן הופיע אצלה גם המחזור החודשי. לאחרונה תקפה אותה גם סינוסיטיס במשך 15 יום סבלה כאבים חזקים וסירבה בכל תוקף לעבור בדיקות רפואיות. ברור לי שהיא מתמודדת עם חרדות ופחדים. מה העצה-המלצת מומחים בנושא? יש לה עוד שני אחים רגילים היא הבכורה ומרגישה שהיא יוצאת דופן. תודה מראש.

שלום מטי, נכדתך סובלת מהפרעת קשב וריכוז, וככזו נמצאת בקבוצת סיכון לקשיים רגשיים, לאימפולסיביות ולבעיות חברתיות שונות. יתכן שההיפוטוניה מחלישה את יכולותיה הספורטיביות, ומוסיפה נדבך נוסף - פגיעה בדימוי העצמי, בדימוי הגוף ובתפיסת היכולת שלה. ילד עם קשיי קשב מאתגר את המשפחה כולה, ועלול להפוך שלא בטובתו למוקד דאגה או קונפליקט. לכן, חשוב מאד שההורים ויתר בני המשפחה הקרובים יכירו היטב את ההפרעה על השלכותיה השונות, ויוכלו לתת מענה לקשיים המתעוררים בכל גיל. אני מבינה שאת כותבת לכאן בעקבות מה שנראה כמו הצטברות מעיקה של נסיבות, בריאותיות ואחרות, אך נדמה לי שרצוי "ליירט" את הבעיות אחת אחת. הנושא האקדמי מטופל תרופתית, ותופעות הלוואי (חוסר תיאבון וקשיי שינה) הם חלק מהמחיר. רוב ילדי הריטלין סובלים ממידה זו או אחרת של פגיעה בתיאבון, לעתים ירידה במשקל, אך התועלת שבתרופה עולה על נזקיה. לגבי הקשיים החברתיים - חשוב לברר האם מקורם בחולשה הפיזית שלה. ברוב המקרים קשיים אלה מקורם באימפולסיביות ובהתנהגויות ספציפיות אופייניות (התפרצויות, קשיי וויסות, הימנעויות, וכיוב'). מול החולשה הפיזית רצוי לפעול בעזרת מרפאה בעיסוק או פיזיותרפיה. בנושא החרדות יש מקום להתייעץ עם פסיכולוג ילדים קליני, שיעריך האם יש מקום להתערבות פסיכותרפויטית. פסיכולוג יוכל להעריך גם האם חסרות מיומנויות חברתיות או משאבי התמודדות עם תסכולים. במידת הצורך יומלץ על טיפול רגשי או הדרכת הורים. לסיכום - המצב בהחלט ניתן לטיפול, ובהצלחה. שבוע טוב ליאת