פחד מזוגיות

שלום אילנה, רציתי לשאול לאיזה סוג של פסיכולוג עליי לפנות שמטפל בבעיה ספציפית זו: בעקרון גדלתי בבית שלא הייתה בו זוגיות בין ההורים .יש הרבה חוסר פרגון ומריבות אבל על כל דבר כל הזמן. אבא שולט ממש ורודן צריך שהכל יתנהל לפי דרישתו האישה נחשבת לקטנה בבית מכירה את זה?? אני דיי דחויה ע"י אבי כאילו לא קיימת. אני חושבת שהוא לא רצה בכלל שאוולד ולכן על אימי הוטל לכאורה לדאוג לי ולגידולי. זה לא הפורום לדבר על כך אבל רק אציין שכל זה גרם לי שבכלל לא תהיה לי כמיהה להינשא או רצון לחבר כי אני דיי רגילה להיות עצמאית ולבד( לא היו לי אחים בבית והרבה שעות הייתי מבלה בבית ריק עם עצמי). כמובן שכל בחורה מכירה בחורים ותמיד הייתי בררנית בעיקר אני מפחדת מדמות כמו אבי. ואז לאחר שכן התאהבתי מבלי שאשלוט בזה זה קרה בצבא והוא היה הכי קשוב בעולם ועבר את כל המבחנים שלי זה נגמר רע. לא הבנתי כל כך ולא היה "איכפת " לי שזה נגמר אבל אז נפל האסימון הרגשתי שהוא כל כך חסר נכנסתי לדיכאון מבלי שארצה כשנה וחצי בכיתי עליו אבל זה בעצם בגלך האגו שלי. הערך העצמי שלי ירד עוד יותר אני הגעתי למסקנה שתמיד זה יגמר ככה שלעולם לא יאהבו אותי מאז אין לי אומץ יותר להיכנס למערכת יחסים פן שוב תהיה לי אהבה שתגמר ומה שבעצם מפחיד אותי זה שאני לא מוכנה להיות ולהרגיש כמו שהרגשתי= דיכאון. מה שגורם לעוד בררנות בבחירת בנ"ז. יש לי פחד שאני לא אעשה/ עושה בחירות נכונות ויותר קל לי כשאני מכירה מישהו שלא מתאים לי. אם יבוא משהו טוב שלכאורה יש פוטינציאל,לא אדע אם השיקול שלי נכון פוחדת לתת אמון ומצד שני פוחדת שאחרי שנניח נתחתן זה ממש לא יהיה זה ושובאעביר את חיי בכלוב רגשי. לרוב אני מרגישה שבחורים בכלל מתחילים איתי מתוך אינטרסים שלהם ( מיניים)ולא מתוך רצון להתמיד לקשר. פוחדת מניצול רגשי. היה לי טוב עם זה הרבה זמן אבל עכשיו לאחר שעבדתי על עצמי והתנתקתי טוטאלית מאבי כי זה הכי טוב לי רגשית. אני מרגישה שאני מתעוררת. כמו כן לא היה לי בכלל חשק מיני כל הזמן כי הייתי דיי מוטרדת בכל מיני דברים ששוב זה לא המקום להרחיב במסגרת הפורום. אז רציתי לשאול את חושבת שאפשר לצאת מזה? ואיך בכלל יודעים איך לבחור בחור?? ושעושים בחירה נכונה?.-לפעמים יש רושם ראשוני טוב על מישהו ואז מגלים דברים אחרים וזה כבר מאוחר מידיי.. ולפעמים אולי ההפך הוא הנכון. אני פשוט לא יכולה כבר לסמוך על ההחלטות שלי אני רק יודעת שממה שיש תמיד אומר "לא" לאותו בחור. מסביבי אני רואה בנות שיוצאות עם בחור אחד ולא עברו הרבה,הכל חלק ותוך שנה נישואין. אצלי זה נראה כל כך מתמתיקה מסובכת. קשה לי רגשית להיות במספר מערכות יחסים כמו אחרות...מה שמוסיף לבררנות.

פונה יקרה, בראש פנייתך הצגת את השאלה לאיזה סוג של פסיכולוג\ית עליך לפנות. לאחר מכן את פורשת סיפור חיים בהחלט קשה ומכאיב בו בולטים רגשות שליליים מאוד כלפי דמות הדבר, חוסר האמון בו, עוינות כלפיו ופחד שישתלט עליך, יכניע אותך ויבטל את רצונותיך וצרכיך. קיים חוסר אמון ביכולתך לקבל אהבה מבן אדם שהוא גבר. זהו כמובן סיפור חיים קשה, המסקנות הרגשיות הן מורכבות ומקשות על כל ההיבטים של יצירת קשר עם בן זוג והיכולת להתמודד עם מצבור הרגשות והמצבים העולים בקשר זוגי. כאמור, סיפור חייך והעיסוק בו, אין מקומו בפורמט הנוכחי. יש להקדיש לכך עיסוק פסיכולוגי טיפולי במשך שנה עד שלוש שנים לפחות על מנת לשנות את המסקנות השליליות שצברת בתוקף התנסויותיך העגומות. בצדק את חוששת משכפול של מצבי עבר, שכן זוהי נטיה אנושית מאד לחזור ולהיקלע למצבים נפשיים דומים. אני ממליצה לך בחום למהר ולפנות לפסיכולוג\ית קליני\ת בלבד ולא לשום פסיכותרפיה אחרת. יש להביא בחשבון את הקשיים שתיתקלי בהם במהלך טיפול מול דמות גבר, יחד עם היתרונות שבהתגברות על קשיים אלו. אני מניחה שעם דמות אישה מטפלת הקשר יהיה בהתחלה פחות בעייתי. כל טוב ובהצלחה, אילנה