ייסורי אהבה בנישואין -איך יוצאים מזה ?

היי אילנה היקרה, אני מתנצלת מראש על הסיפור שלי שהוא ארוך, סבוך ומסורבל. הפרטים החשובים: אני בת 40 נשואה 18 שנים ואמא ל-3 ילדים אני בחורה כובשת ויפה , לא קונבנציונאלית ומלאת כישורים. לפני שנה מתוקף עיסוקיי המקצועיים ברשת האינטרנט, הכרתי בחור רווק שצעיר ממני בשמונה שנים חיצונית על פניו זה לא נראה אבל בגיל זה ספור.. לאחר שהתחלנו להכיר על מנת לתת משירותיי המקצועיים , גלשנו לשיחה אישית יותר. לאט לאט עם הזמן נעם לי קולו וקולי נעם לו וזה רק בטלפון. התחלנו לנהל שיחות עבודה ואישיות במשך כמה שבועות, עד שלילה אחד גלשנו לשיחה עד אור הבוקר. מאותו היום הרגשתי משהו שקורה לי ועפתי באוויר, הבחור לא מיהר לגלות רגשות, מאידך היה מתקשר הרבה בטענות לעבודה ומשם שוב לשיחות אישיות. לאחר חודשיים של הכרות ושיחות נעימות וארוכות בטלפון ובסקייפי. טסתי לחו"ל הוא זכר את הטיסה שלי וצלצל אליי בדיוק שהגעתי לנתב"ג כאילו "בירר" מתי הטיסה אמורה לצאת. דחיתי את השיחה כי בן זוגי נכח עימי, הוא לא וויתר וביקש בסקייפי שאתקשר אליו בין מדפי הדיוטי, ושתהיה לך טיסה נעימה כתב". ששאלתי אם זה משהו דחוף , הוא השיב " לא , לא ביזניס"..." מייד הבנתי שהוא פיתח אליי רגש, ועשיתי הכל כדי להתקשר אליו, התקשרתי ושמעתי התרגשות גדולה ודיברנו קצת וכאילו הוא נרגע. אחר כך שלח הודעה שאני יפתח את הסקייפי בחו"ל - כמובן שהטיול שלי התקלקל כי מרבית מהזמן הוא היה תקוע לי במוח -בין לבין שוחחתי איתו גם שם בקצרה בסקייפי עד שהוא החליט להיעלם באמצע השיחה. מאז המשכנו את הקשר, אבל טרם דיברנו על אהבה כאילו רק על בזניס ועל הדרך שיחות אישיות. לאחר תקופה ממש נקשרנו, עד שהתחלתי להרגיש שהוא תקוע ולא ממהר להיפטר ממני אבל מצד שני גם לא מתקדם. יום אחד הוא ביקש בבדיחות הדעת : " תעזבי את הילדים ובואי לגור איתי בתל אביב". אני מאמינה שבכל צחוק מסתתרת לה אמת. עברו מספר שבועות וניסיתי להדליק אותו בבקשה שאני רוצה להפסיק לבצע את הפרויקט בשבילו. שיחפש לו מישהי או מישהו אחר. ניסה לשכנע אבל סירבתי. בסוף הוא קצת כעס והקשר נותק. לאחר מספר שבועות הרגשתי קושי בלעדיו וקראתי לו שוב בסקייפי, הוא העריץ את כישוריי ואת הייחודיות שבי. לאט לאט שוב הקשר התהדק והתחלנו לשוחח בטלפון ביותר פתיחות. סיפקתי לו פרויקטים חיצוניים כי רציתי שהוא יצליח כי הוא היה בתחילת דרכו בעסק שלו. (איש אינטרנט) ושוב שיחות ארוכות והקשר הולך ומתהדק וכל זה רק בטלפון - ואז יום אחד נפתחנו ממש אחד לשנייה בזכותי,ידעתי לפתוח אותו ראיתי שהוא במצוקה מטראומה מהילדות ועליתי על זה לבד. מדובר באדם שאוהב להתבודד, מנותק דיי חברתית , לא מרבה לבלות , יתום מאב ודיי עצור ודיסקרטי. דאון דיפר דיי עצבני. משקעים מהעבר הרחוק . הצלחתי לדובב אותו ולדבר על המשקעים, וגיליתי לו בשלב הזה שאני סטודנטית לפסיכולוגיה. לאט, לאט הוא פיתח תלות ואמר שהוא מרגיש אליי, אבל לא מאוהב ואולי זו אהבה אפלטונית שאל וכל זה בטלפון. כל הזמן הזה לאורך כל השנה ביקשתי שניפגש (חשוב לציין שאנחנו גרים בערים שונות ומרוחקות ) לאורך כל הקשר הוא ידע שאני נשואה אבל לא כדת וכדין וידע על 3 ילדים.. לילה אחד הוא נפתח אליי מינית ועשינו סקס בטלפון. ועוד כל השיחות בחצי שנה האחרונה היו הכי פתוחות לאדם שהוא סגור מטבעו. אפילו פעם אחת הוא נבהל מעצמו וביקש להפסיק את הקשר וחשב שאני אובססיבית כלפיו. אני כמובן התקשרתי להודעה הזו ומייד ידעתי כמו תמיד להרגיע אותו ולשנות לו את הדעה. לאחר שיחה איתו הוא שינה את הדעה .לאחר השיחה הוא השאיר לי מייל שהוא מרגיש מטומטם שהוא אמר לי ככה והוא מתנצל והוא יודע שהוא רוצה בקשר וטוב לו בקשר הזה. הוא גם פירט שהוא מפחד ממחויבויות וקשרים ותמיד הוא בורח מקשרים. כמובן שאני היחידה שהוא נפתח אליה בחייו, למרות שהיו לו כמה מערכות יחסים בחייו.דיבר איתי שעות רבות בטלפון מה שהוא לא נוהג לעשות גם לא פנים מול פנים. בין כל השיחות והקשר ניתקתי כמה פעמים את הקשר כדי לא להיגרר ובאמת לנסות להתגבר. ושוב החזרתי אותו בטענות עבודה וכדומה התרגזתי עליו שאני תמיד דואגת לו ומספקת לו עבודה והוא לא טורח לתת לי משהו ממקצועיותו שרציתי ללא תמורה, ושוב נותק הקשר ושוב חזר . הוא שמח לחזור. כמובן כל זה היה קשר טלפוני . עד שיום אחד הוא ידע שאני בדרך לאזור מגוריו והתקשר בדיוק שהייתי בדרך ורצה לפגוש אותי סוף כל סוף לאחר 10 חודשים. אני כמובן ניסיתי ליצור פגישה והוא נמנע עד שבסוף הוא יזם אותה בעצמו.. המפגש היה לוהט והוא התרגש מאוד לקראתי וטען שתמיד שהוא חשב עליי אני התקשרתי ותמיד היה בא לו לחטוף אותי מהטלפון .. ותמיד שהוא מקיים יחסי מין עם אחרות הוא מדמיין שזה אני. בתחילתו של הקשר הוא היה בזוגיות שנה ולאחר 4 חודשי הכרות הוא עזב את החברה שלו.הוא טען שהוא לא אוהב אותה. לא היו יחסי מין בנינו אף פעם חשוב לציין. זו הייתה פגישה אחת בלבד. שהייתה מהולה בערימות של נשיקות וחיבוקים וליטופים, התרגשות עצומה של שנינו שרציתי ללכת הוא ביקש שלא אלך אבל בכל זאת הייתי חייבת להתחפף. דיברנו אחרי הפגישה בטלפון למחרת הוא לא התקשר גם אני לא. אבל אחרי יומיים יצרתי קשר שוב והוא כמובן ענה ודיבר ודיבר מאז המשכנו לדבר ואני שאלתי אם הוא מאוהב השיב שלא כי אינו יכול לממש את האהבה שלו אבל הוא מרגיש יש לו רגש.. ושוב איימתי הפעם שאני מפסיקה את הקשר כי אין טעם. והוא כל כך התרגז שהבטיח שהוא עוזר לי הפעם. הפעם הזו הייתה ארוכה יותר עד שבעלי עלה על הקשר ויצר איתו קשר.שוחח עימו בנעימות . ואז גילה לי שהוא דיבר איתו. הוא הבטיח לבעלי שהוא לעולם לא ייצור איתי קשר וגם אם היא תתקשר אני לא יענה לה ציין בשיחה.. ברור שהצלחתי להחזיר אותו אליי והוא לא עמד בהבטחתו לבעלי. בעלי ואני נפרדנו לשבועיים ובזמן הזה סימסתי שאני צריכה אותו והוא התקשר ב3 בלילה בדיוק בזמן שרציתי ושוב עד אור הבוקר שיחה ארוכה שבה הוא התוודה שהתגעגע אליי מאוד והוא הרגיש חרא ולמה שלא תהיה לנו אהבה אפלטונית ועוד… מאותו היום כל הזמן אני זו שהייתי צריכה ליזום את הקשר, הוא התרגל שאני היוזמת. סידרתי לו שוב פרויקט הפעם שונה מכל הפרויקטים – לקוח שהוא חבר שלי ושגר בעירי. ובתמורה חשבתי שהוא יעשה למען ביתי מה שרציתי . הוא ביקש ברטר וזה כל כך הכעיס אותי שהוא הפריד בין ביזניס לפלז'ר. כתבתי לו מכתב סרקסטי על כל ההכרות שלנו , שבסופו אני מתוודה על שקר אחד בלבד והוא שאני נשואה כדת וכדין. כמובן שגם הוא השיב בסרקסטיות.ביקשתי שיחסום אותי בפייסבוק . חשוב לי לציין שהוא תמיד קינא בגברים אחרים שעובדים איתי מתחומו והיה שואל אודותיהם אם אני מפתחת קשר אינטימי איתם וכדומה. מאז אותו היום הייתה דממת אלחוט בנינו. אין ערוצי תקשורת לעקוב אחרי אחד השנייה. אין דיבורים אין כלום. הבן זוג שלי חזר הבייתה. ואז שוב תקפו אותי געגועים אליו ולראשונה וויטספטי לו. חשוב לציין גם בסוגייה זו שהוא אינו מרבה להיות בוואטס ,אבל מאותו היום שוויטספתי לו הוא נמצא כמעט כל יום. בוואטס ביקשתי שיחסום אותי בוואטס אבל עד היום הוא לא חסם.. הפעם ווטיספתי לו דברים חמודים ואלו חדשות חמות יש איתי במשך 6 שעות לסירוגין , כשהוא נכנס קורא את ההודעות ויוצא ושוב נכנס ויוצא .עד ששלח אחרי כמה שעות הודעה שהוא לא מעוניין בקשר.. אחרי שבוע החלטתי שאני מנסה לעבוד עליו ,לבדוק דופק .שוב וויטספתי לו שיש לי בחור חדש והוא מעירו שיגלה לי מעט עליו אם אפשר . הוא השיב מה שהוא לא נהג כי הבטיח לי במייל שקראתי לו שקרן שזו הפעם האחרונה שאת מצליחה להוציא ממני תגובה .כמובן שהוא המשיך להגיב אמנם בקושי רב אבל השיב .שהוא מאחל לי בהצלחה עם הבחור החדש והלוואי והוא יתאים לי , ואם לא אז הים מפוצץ בדגים ושיהיה בהצלחה והוא לא מוכן להיות עונה השאלות שלי. עבר חודש מאז,ואני מנסה לחזור לשגרה שלי עם בן זוגי. לא רוצה לשמוע עליו יותר וכך היה . הצלחתי לעלות על מסלול של תובנות שאולי חוויתי את משבר גילה- 40 וסתם ריחפתי לי שנה בכימיית אנדרופינים מטורפת. ואז קראתי פוסט בבלוג ששייך לשותף שלו מבלי לדעת שזה היה השותף שלו. יצרתי קשר מקצועי והשותף חזר בתגובה שמח להכיר אותי והתחלנו קשר מקצועי עד שגיליתי שהוא היה השותף שלו בכדרך אגב שהוא מספר לי שהוא צפה בעבודות שלי נאלמתי דום , ופתאום לאחר מספר ימים השותף לשעבר שלו אינו חוזר לפרוייקט עבודה איתי כפי שהציע . חשבתי מייד כי אולי הוא עירב אותו והוא חיבל לי בפרנסה . כתבתי לו מייל אחרי חודש של נתק מוחלט שאלו סיפורים הוא סיפר וניקיתי כבר את כל הקשר הזה וזה מאחוריי ושאני מאחלת לו בריאות. הוא כמובן השיב שעד המכתב הזה לא היה לו שמץ של מושג שאני מכירה את השותף שלו והוא מיהר להתקשר לברר איתו כיצד נוצר הקשר ושהוא מסכם שאנשים מעוניינים להפסיק את הקשר שלהם איתו אז הוא מפסיק כי הם לא שווים ושאני צריכה גם לשים עליו פס וזהו. אני כמובן לא נשארתי חייבת ופירטתי אודות ההכרות עם שותפו לשעבר ומסכמת " זאת הפעם האחרונה שאתה זוכה ממני לתגובה מישהו פה לא עומד במילה שלו וזה אתה". עברה תקופה והפרויקט האחרון שסידרתי לו היה קשור גם אליי . אני שלחתי לו במייל את מה שמוטל עליי בכל זאת זה לקוח משותף . היו לי כמה לבטים על כך שהוא לא סידר את הטקסטים שלי באתר שבנה כיאה והוא אמר שיסדר .חלק סידר וחלק לא ! כמובן שתקשרנו מקצועית בלבד במיילים בעוד הוא שולח אסמסים מה שלא אופייני לו. סה"כ 4 חודשים של נתק אישי ,ללא שיחות טלפון עד לפני שבוע וחצי הוא התקשר .אני כנראה הייתי בממתינה ולא שמתי לב שהוא התקשר גם מזמן מחקתי את הטלפון שלו מאנשי הקשר שלי ורק בערב חזרתי לשיחות שלא הספקתי לענות כאשר אחת מהן הייתה שלו .אפילו לא ידעתי למי אני מחייגת בחזרה וכשהוא ענה ואמר שזה הוא פעמיים קיבלתי שוק וציינתי זאת בפניו איך הגעתי אלייך ? סליחה וניתקתי . ורק אחר כך נפל לי האסימון שהוא העז להתקשר אחרי תקופה ארוכה . שלחתי לו סמס עם צילום מסך של ההתקשרות שלו בצירוף הודעה שימחק את מספר הנייד שלי שלא יהיו טעויות בעתיד ותודה. כמובן שהוא לא הגיב , גם אחר כך כתבתי מייל שמבהיר את הבהלה שלי להתקשרות שלו וחוסר ההבנה ואם משהו מטריד או מציק לו שיכתוב ואם הוא לא מעוניין להשיב שישים עליי פס עד סוף החיים כי נשגב מבינתי טעויות מחייגות. כמובן שהוא לא השיב ! השאלות שלי : האם הגבר הזה היה באמת מאוהב ? ואם כן, האם הוא עדיין מאוהב ועצם העובדה שאני נשואה וגדולה ממנו עוצרת בעדו או שמה היחסים הלא ברורים שהיו בנינו ? השאלה החשובה והעיקרית היא : מאז הקשר הזה אני חשה שאני לא מתפקדת כמקודם . אני אדם אחר , עצוב , עצלן יותר, ולא מרגישה כלום לבן זוגי. יש לי צורך עז להתגרש ומצד שני אני מנסה להתגבר כי חבל לי על הילדים . מה עליי לעשות ? איך אני יוצאת ממערבולת חושים מסוכנת ומסכנת אותי נפשית ? מתנצלת על המכתב הארוך אבל היה חשוב לי שיהיו לך את כל הפרטים . תודה תודה תודה !!! .

שירי היקרה, עומס הפרטים שבוטאו בפנייתך, כמו גם אורכו, הם מורכבים מדי כדי להתייחס אליהם במסגרת פורום זה. הגודש הרב אותו לא הצלחת לצמצם לתוכן קצר וענייני מצביע למעשה על סערת נפש מאד עמוקה בה את נמצאת. מצד אחד איבדת את חדוות הקשר לבן זוגך, ואולי גם את חדוות החיים באופן כללי, ומצד שני לא נראה שהגבר הפנוי שמן הצד השני מהווה כתף מוצקה, יציבה ומכילה לאורך זמן. משפט שגבר אומר לאישה "עזבי את הילדים ובואי לגור איתי" הוא משפט שאין בו עומק ואין בו הכלה לגבי מצבה הכולל בעולם כאם וכבעלת משפחה. אני מכירה מקרים שבהם נשים עזבו את ילדיהן ועברו לגור עם גבר אחר. אני מכירה גם מקרים של קשרים עם פערי גיל שהגבר צעיר יותר. כלומר, בעולם קיים הכל מן הכל. השאלה אינה מה אפשרי ומה לא אלא האם קיימת אפשרות במקרה הנוכחי של התאמת הצרכים בינך לבין הגבר הפנוי ושל יכולת הכלה הדדית שלו את צרכיך. בשל העומס והבלבול הרגשי בו את נמצאת אני חושבת שהטוב ביותר הוא לפנות למספר שיחות של טיפול פסיכולוגי על מנת להבהיר בצורה מאד מדויקת מה מתאים לך באמת, מה קיבלת נפשית מן הגבר הצעיר ובאיזו דרך עליך ללכת. ראשית כל יש להחזירך למצב הנפשי היציב בו היית נתונה מלכתחילה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

לי היה חשוב שאם הגבר הזה אכן התאהב בי ! אין תשובה ברורה אלא רק תחושה שכן . ואני בהחלט אקח את המלצתך ואלך לטיפול . לגמרי איבדתי את חדוות החיים זה כל כך נכון!