דכאון

אני סובל מדכאון כבר עשר שנים, אבל זה בגלל 'ההפרעה הגבולית' שלי ז.א. החיים שלי קשים לא סתם דכאון מעצמו. התרופות נוגדי דכאון [פרוזק למיקטל וכו'] לא משפרות את מצבי, ושוב לדעתי כי 'החיים שלי קשים' לא משהו במוח. בכל אופן גם כשהם עוזרים זה לחודש חודשיים ושוב הכל חוזר.[לדעתי, אני גם נגד להרגיש טוב, מוזר, אבל הגירוי המוחי הוא אל הדפרסיה, כך שתמיד לבסוף זה חוזר לשם]. אני לא מוכן ללכת לטיפול פסיכולוגי. מה פירוש לא מוכן? ודאי ניסיתי הייתי בדינמי בסיביטי וכו', וכן בתקופה שהייתי בבית חולים היו לי שיחות, אבל כמו כל הדברים שלי בחיים אני לא מסוגל להתמיד, אני נשבר מכל תסכול וכל בעיה, אך בעיקר קשה לי מאד טיפול ו'לשנות את האישיות' שלי. גם מבחינה תעסוקתית, אני לא מסוגל להתמיד יותר מחודשיים [אגב, לדעתי זה הרבה.] אז אני כל הזמן 'מעביר את הזמן' חשוב לציין אני לא במיטה אבל אני מרגיש ריקנות איומה. נוסף על כל הדכאון הנורא הזה, יש לי כל הזמן חיכוכים מרים עם הצוות בהוסטל ואני בהחלט חושב שזה מההפרע' אישיות [כי בדר"כ על דכאון מרחמים], אומרים לי אז תלך לטיפול. אבל כאמור, לא תרופות יעזרו לי, ואני לא הולך לטיפול בשום אופן, אחרי כל הנסיונות שעשיתי כבר. יש לי קצת מחשבות אובדניות, אז לבסוף יקחו אותי לאשפוז. ובבית חולים, מה הם יציעו לי?? שוב שטיפות מוח? אני שואל בכנות, בביה"ח אתה נכנס לאיזה רוגע, גם מבחינת המקום, ואתה מנותק מקשיי החיים, וגם התרופות אינטסיבי, אבל מה עוזר, אתה חוזר לחיים, אחרי חודש הכל חוזר..

היי אבי, לפי מה שאתה מתאר הטיפול לא מצליח מכמה סיבות: קשה לך להתמיד, אתה רגיש מאוד ונוטה להיפגע בקלות, אין לך סבלנות לתהליכים ארוכים. אני דווקא כן מאמינה שאתה יכול לשבור את המעגל השלילי של ייאוש, חוסר אונים וחוסר תקווה שמחלישים אותך. אתה כן יכול להתחזק ולהיתקל מהטיפול. אל תאבד תקווה. אשמח לענות על שאלות נוספות, בברכה,  ד''ר אירנה נתנאל Ph.D פסיכותרפיסטית מוסמכת CBT  "מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733