דיכאון בהריון עם היסטוריה נפשית

שלום, אני בת 38 ויש לי ילד בן 4 . לאחר הלידה היה לי דיכאון עם מחשבות טורדניות כפייתיות וטופלתי בציפרמיל . בדכאון לא הרגשתי מרוחקת מהילד ולהפך .. אני הרחקתי את כל מי שהיה סביבי ממשפחה , חברים ובן זוג והסתגרתי בחדר עם הילד במשך חודשים שאני מתפקדת בפעולות הטיפול בו אך לא בשום דבר אחר. נראית מוזנחת ועצובה וכל היום הייתי בוכה . חושבת מחשבות מחרידות ונכנסת להתקפי בכי או שכל היום הייתי עסוקה בטקסים. לאחר תקופה עזבתי את הבית עם הילד ולאחר תקופה שהתאפסתי חזרתי . כל השנים אמרתי שאני לא רוצה עוד ילדים וטוב לי עם מה שיש לי .. המשפחה ידעה שאני לא רוצה יותר ילדים כי חוויתי דכאון קשה. בסוף החלטתי שדי ואני מתאפסת ועושה אח/ות לנסיך שלי אבל לא בלב שלם . נכנסתי להריון ויש תאומים ומאז במקום לשמוח אני שוב בדכאון עמוק. חוסר חשק, מתעוררת כל לילה בארבע לפנות בוקר ולא נרדמת , בוכה , עצובה , חסרת ערך עצמי , מרגישה שזאת טעות ולא מתחברת פשוט לא מצליחה ובנוסף חרדה לעתיד בגלל ההיסטוריה שלי . אני שבוע 9 ובימים האחרונים מבינה שהדבר הכי חכם זה לחזור לתוכנית הקודמת שלי להשאר עם ילד אחד. היום התגלה לי שהוא אמר לאבא שלו שצריך להתחבא לאמא כי אמא צועקת ובוכה.. וזה באמת כל מה שאני עושה בשבועיים אחרונים .. כועסת ובוכה . לא רוצה כדורים ולא יודעת אם אני עושה טעות .. אבל מרגישה שאני עשיתי טעות ומזיקה לבן שלי ובטח ובטח אזיק בעתיד אם אמשיך את ההריון ככה .

שלום רב, את מתוארת מועקה משמעותית על רקע המצב הנוכחי ואין ספק כי במצב כזה יש צורך בטיפול. חשוב לציין כי גם בזמן ההיריון , ניתן ורצוי לקבל טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון במידה ויש התוויות לכך. הטיפול עשוי להועיל גם לאשה עצמה וגם להיות בעל השפעה חיובית על העובר (מאחר ומחקרים מראים כי למצבה הנפשי של האם יש השלחות על מצבו של עובר). מדובר בנושא מורכב וכיום ישנן מרפאות מיוחדות - המרפאות לבריאות הנפש של האישה - בהן ניתן לקבל טיפול רב מקצועי המכוון לבעיות שקשורות במצב הנפשי של האישה ההרה. חשוב לא להתייאש, לא להרים ידיים, לטפל במצב ולא לתת לדיכאון להשתלט עליך ולפגוע ביכולת שלך לקבל החלטות שקולות ונכונות עבורך.