תחושה דמוית דכאון ופחדים קיצוניים

שלום, אבחנו אותי כשהייתי בת 20 כמישהי שיש לה דיסתימיה מגיל 12. כיום אני בת 22, והמצב מתדרדר. חוויתי כמה דברים (אני יודעת שזה כלום לעומת אחרים אבל זה משפיע) מגיל 16 וגם משפחה לא מושלמת. לאחרונה יש לי ירידה נוספת במצב הרוח, לרמה שזה כבר מפריע לי לתפקד ואני פוגעת באנשים שסביבי בגלל מצבי הרוח. תרופות שנתנו לי לא עזרו לי (ציפרלקס 20 מ"ג) ולפני כחודש לקחתי שמונה בבת אחת(ידעתי שזה לא יהרוג אותי, פשוט רציתי לפגוע בעצמי ולהתנתק). פעם הייתי חותכת את עצמי או מעשנת. אני רוצה למות אבל לא הייתי עושה את זה למי שאיתי כי אני יודעת איך זה. לפעמים גם יש לי פחד קיצוני, אני לא רואה או שומעת דברים אבל אני מדמיינת שממש עוד שנייה אראה דמויות אימתיות והן יפגעו בי או במי שאיתי. זה פחד משתק ואני לא מפסיקה לראות דברים נוראיים. מעבר לזה עיקר הדכאון שלי הוא שאני לא יכולה לשפר את העולם ויש בו כל כך הרבה רע מיותר, ואני לא רואה איך פסיכולוג יוכל לגרום לי לראות את זה אחרת. יש טיפול כלשהו שיכול פשוט להשתיק את כל הדברים האלו? להרדים לי את המוח כך שאוכל לתפקד בלי להרגיש? תודה

שלום רב, מדברים שכתבת עולה כי את מתמודדת עם מצב מורכב שככל הנראה כולל גם דיכאון אך גם מאפייניים אישיותיים ודפוסי התנהגות ספציפיים שאינם מועילים בהתמודדות עם מצבי לחץ. הטיפול המומלץ במקרים כאלו הוא הטיפול המשולב שכולל הן טיפול פסיכיאטרי והן טיפול פסיכולוגי. אחד הסוגי הטיפול היעילים במקרה כזה הוא הטיפול מסוג DBT אשר מתבצע היום במגוון מרפאות לבריאות הנפש , כולל מרפאות ציבוריות. חשוב לציין כי הטיפול במצבים כמו זה שתיארת דורך הרבה התמדה וסבלנות אך בהחלט יכול להביא לתוצאות ושיפור באיכות חיים.