התייעצות..

שלום,כבר חצי שנה שאני עם כל תופעות הלוואי האפשריות ואפילו עברתי שני ניתוחים להוצאה וניקוז אבצסים מהטוסיק.. לאחר כל הבדיקות והתרופות האפשריות גילו סופסוף מה הבעיה ולמה כואב לי הטוסיק, למה ירדתי במשקל, למה כואבת לי הבטן ולמה השירותים הפכו להיות החבר הכי טוב שלי..גילו שיש לי קרוהן.. עכשיו אני עם סטרואידים ואנטיביוטיקה ורוצים לעשות לי ניתוח שלישי.. השאלה שלי היא האם לעשות ניתוח שלישי? בעקרון יש הפרשות, כבר ארבעה חודשים, של מוגלה מפי הטבעת וגם אחרי ששמו נקז לאחר הניתוח זה לא הספיק ואני גם עם אנטיביוטיקה (הרבה אנטיביוטיקה- ציפרו ומטרוגיל)ועדיין יש דלקת והפרשות. בניתוח הזה רוצים להחדיר צינורית שתנקז את המוגלה- סיטון ורק אח"כ להתחיל עם הטיפול של העירוי-הטיפול בקרוהן. האם לא כדאי להתחיל עם הטיפול של הקרוהן?- אולי זה יפסיק את ההפרשות ויגמור עם המורסה במקום ניתוח נוסף? מה עושים? אני לא רוצה לעשות עוד ניתוח.אני רוצה להתחיל עם הטיפול של הקרוהן ואז לראות.. מה אתה חושב?

שלום רב, עקרונית, מומלץ לפני תחילת טיפול למחלת קרוהן - ואני מניח שהכוונה של הגסטרואנטרולוגים שלך היא לטיפול בעירויים של Remicade - להגיע למצב של שליטה מקסימלית על הזיהומים והדלקת באזור פי הטבעת. הספרות הרפואית תומכת בביצוע ניתוח לשיפור הניקוז של המוגלה באזור הפיסטולות בפי הטבעת ע"י הכנסת סיטונים לפני שמתחילים את הטיפול. יתר על כן - אם יש חשש שישנו אבצס שאינו מנוקז באופן מספק, אסור לתת רמיקייד או הומירה עד לניקוזו המוחלט. בכדי לברר אם יש אבצס שאינו מנוקז באופן מספק באזור פי הטבעת יש מספר אפשרויות: ביצוע אולטראסאונד רקטלי, ביצוע MRI של אזור פי הטבעת והאגן, או ביצוע בדיקה רקטלית מדוקדקת ע"י כירורג קולורקטלי תחת הרדמה כללית בחדר הניתוח. שלוש השיטות האלה הן די מדוייקות באיבחון נוכחות אבצסים שאינם מנוקזים באזור זה, כאשר היתרון של בדיקה בהרדמה כללית הוא שבמצב זה הכירורג יכול גם לטפל ע"י ניקוז או סיטון במידה ויימצא אבצס או פיסטולה, ואילו באולטראסאונד או MRI לא ניתן לטפל במקביל. לפיכך, המלצתי היא קודם כל לברר אם יש או אין אבצס שאינו מנוקז באזור זה, ואם יש אבצס אז בהחלט לגשת לניתוח נוסף לשיפור הניקוז של פי הטבעת ע"י סיטונים / נקזים וכד', ורק אחרי כן להתחיל את הרמיקייד. בהצלחה.

תודה רבה, עזרת לי מאוד..