אובדת עצות

שלום, ראשית, חשוב לי להתייחס למסגרת הזמן שאת מציינת ולכך שמקובל לנסות במשך שנה, לפני שמתחילים להכנס לתחום טיפולי בפוריות, כך שהחריגות בזמנים שאת מציינת אינה נחשבת לגדולה. עם זאת, אני מבינה כי "הכללים הרפואיים" אינם בהכרח הולכים יד ביד עם המצב הרגשי. את מתארת מצב מורכב.מצד אחד,נראה שהבדיקות התקינות מעודדות ומרגיעות. מצד שני,את חווה חוסר הצלחה ועמימות באשר לסיבה, ואלה מועררים תסכול וקושי, ואולי חשש מפני בעיה שלא אותרה. לעיתים דווקא היעדר הבעיה, יוצר תחושה של חוסר אונים שכן שאין הסבר הגיוני וידוע לקושי ויש עמימות רבה. נסי להקפיד כמה שאפשר על שגרת חיים והתמדה בפעילויות שמסבות לך הנאה וסיפוק ולהעזר במידת האפשר בתמיכה משפחתית-חברתית. במידה ואת מרגישה שמקורות התמיכה הקיימים אינם מספיקים לך, ניתן ואף מומלץ להעזר בתמיכה רגשית מצד גורם מקצועי, שילווה את תמודדותך ויעזור בעיבוד החויה המורכבת. אל תהססי לפנות שוב בכל צורך לתמיכה, שבוע טוב, קרן קרן