חוס ר שינה מזעזע.....

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

15/05/2008 | 18:19 | מאת: נעמה

שלום רב!! אני במצב של חוסר שינה -קשה מאד מאוד שהתפתח כתוצאה מהתפרצות של R.L.S (בגלל תרופת SSRI במינון גבוהה שנלקחה זמן רב והופסקה לאחרונה בשל גילוי הבעיה הנ"ל). הבנתי שתרופות מסוג זה יכולות לגרום לR.L.S. וזה מה שקרה אצלי ככל הנראה(לא תורשתי,אלא בעקבות התרופה). אך בכל זאת מטרידה אותי שאלה מוזרה האם יתכן מצב שהבעייה הזו עם הרגליים יכולה להיגרם גם בעקבות פוסט טראומה של תאונה שהיתה לי כחצי שנה לפני שהתחלתי השימוש בתרופה?? אני מתכוונת לתאונה בכביש שאני בתור הולכת רגל הועפתי על ידי מכונית שהפילה אותי ממרכז הכביש הצידה עד למדרכה ואני למזלי לא נפגעתי חוץ מכמה חתכים כואבים בכף רגל אחת -באיזור שמעל לעצם העגולה הבולטת שמחברת את כף הרגל לרגל עצמה. וארי כן היו לי כאבים קשים בשתי הרגליים כאילו הכל מרוסק מבפנים לא יכולתי לדרוך כמעט מרוב כאבים קשים ורב הזמן שכבתי אך גם בשכיבה הופיעו הכאבים ,שום תנוחה לא היתה נוחה לי וזזתי והסתובבתי במיטה בלי סוף..רק שכיבה על הבטן הקלה על הכאבים. עשיתי צילומים רנטגן ברגליים והכל יצא תקין, נרשם לי אז:"שיפשוף באספקט מדיאלי שליש תחתון של השוק ימנית,רגישות למישוש בקרסוליים,ללא תפיחות,תנועות מלאות,NV.OK.אין ממצא חבלתי בצילום.ממומלץ על אמבטיות ותנועות,אנלגטיקה לפי הצורך,המשך מעקב במרפאה". למרות זאת הרגשתי כאילו הכל מרוסק לי ברגליים מרוב המאמץ שהפעלתי בכביש בגילגול קטן על פגוש המכונית במטרה לעוף הצידה ולא להיפגע ולהידרס תחת גגלגלי המכונית. המשכתי לסבול הכאבים והדבר הפריע גם לשינה ורק כעבור 8 או9 חודשים הכאבים פסקו לחלוטין. יש לציין שאז עדיין לא נטלתי תרופות בכלל. כשפסקו הכאבים כבר לא היתה שום תנו עתיות ברגליים בלילות וישנתי כרגיל כמו לפני התאונה-במתכונת הרגילה של- נדודי שינה בלילות עקב מצב דיכאוני ממושך!!! אך בלי שום תופעות ברגליים של כאבים או תנוהעתיות רבה שמפריע לישון)), ואז כחודש אח"כ התחלתי לראשונה טיפול תרופתי ב-SSRI במינון מאד נמוך(סרוקסט 10 מג ליום +קלונקס רבע מילגרם בבוקר ורבע בלילה)-ואז התחלתי לישון טוב בגלל הקלונקס.ישנתי כמו מתה ולא היו נדודי שינה.אחכ תוך שבועיים בערך עלה מינון הסרוקסט ל-20 ליום וקצת אחכ ל-30 ובמקביל גם הקלונקס עלה לחצי מג רק לפני השינה,-ושוב ישנתי עדיין טוב יחסית אך תוך פחות מחצי שנה הקלונקס הפסיק להשפיע כבר ובהדרגה פחות ופחות ישנתי וחזרו נדודי השינה ובעיקר הפאקסט שעלה התחיל לגרום לי לחוסר שינה קשה בלילות (ואף ביום לא הצלחתי לישון ולהשלים שעות שינה שחסרות לי מאד כי הפאקסט ממש עורר אותי !!!) אך עדיןן לא זכור לי תנועתיות ברגליים בלילות וגם לא כאבים. קצת אח"כ עלה המינון מ-30 ל-50 מג פאקסט כל בוקר,קלונקס נשאר כרגיל חצי מג כל לילה:ואז התחילו הצרות עם הרגליים RLS .חוץ מחוסר השינה שהוחרף מאד עד למצב שלא ישנה בכלל גם התחילה בעייה של רגליים קופצות ומתנדנדות בלי סוף בלילות כשאני מנסה לישון וזה לא מלחץ,אני מפסיקה לזוז כשאני שמה לב לנידנוד הזה ברגליים אבל זה שוב חוזר וחוזר בלי שאני שמה לב ויוצא שאני ערה כל הלילה לא מצליחה לישון ורגליי לא מפסיקות לזוז להן... למעשה אז התחילה הבעייה ברגליים וזה נמשך ככה כבר שנה ורק לאחרונה הרופא הבין שיש לי RLS בעקבות הפקסט הגבוה שלקחתי (שהוא גרם לי לRLS ברגליים והחריף את חוסר השינה הרגיל שלי) ולכן הופסק התרופה ועלה מינון הקלונקס במעט. הוצעו לי תרופות קשות נגד אפילפסיה \פרקינסון על מנת לטפל בבעיה ברגליים ולא הסכמתי כי אלה תרופות קשות עם סיבוכים קשים...בנתיים אני הסכמתי רק לעלייה קטנה במינון הקלונקס שהבנתי שגם הוא יכול לטפל בבעיה וזהו זה .אך לא ידוע לי מה לעשות עכשו עם הבעיה הזו ברגליים??אני ישאר ככה לכל החיים?.. לא רוצה להתמכר לקלונקס הזה ש יפסיק לעזור בסוף ושוב לעלות מינון ושוב, ואני גם לא ירצה לקחת תרופות קשות המשמשות לאפיפסיה כמו טגרטול ,או לפרקיסון..ובטח שלא אופיום בשביל לטפל בבעיה וגם לא קלונקס גבוהה יותר. אז מה עליי לעשות?? ד"ר ,אני הבנתי מהרופא שלי שזה נגרם מהפאקסט הגבוהה ושזה ימשך ככה לכל החיים וזה מאד מאכזב אותי ..ואני מחפשת תקווה שאולי יש סיכוי שזה יעבור לי ולכן נולדה אצלי השאלה שבה התחלתי את המכתב הזה:האם יכול להיות אולי שה-R.L.S.הזה הוא לא כתוצאה מהתרופה אלא אולי הוא ביטוי גופני בלבד של פוסט טראומה מהתאונה ההיא ??? ואז יש סיכוי שזה יעבור לי,ד"ר??? הרי פוסט טראומה נגמרת מתישהו,לא?? _(גם התאונה קרתה לי בגלל מצב נפשי ירוד מאד ודיכאון ממושך שהייתי בו ולכן כשנכנסתי לכביש אני ראיתי מכונית מולי נוסעת לאט יחסית לפני מעבר חצייה ובמרחטק של 2 מטר מהמכונית התחלתי לחצות כי ראיתי שהאיטה וחשבתי שהתחילה לעצור משום מה אך היא המשיכה לנסוע...והשאר כבר ידוע. ומכיוון שגם כיום אני עדיין בדוכאון אז אולי פשוט התרופות משום שהם ניתנו לי לדיכאון ונגד חרדתיות ולהרגעה - עיקבו אצלי את הפוסט טראומה ורק כשלקחתי מינון 50 מג פאקסט אז אולי התרופה הגבירה אז את החרדתיות זמנית -ולכן פרצה מאז הפוסט טראומה של התאונה וזה פשוט מתבטא אצלי ברגליים דווקא כי הם ספגו את המכה והכאבים מהתאונה??? לי אין מושג ,ד"ר, אולי אני סתם מחפשת תקווה שזה יעבור לי ולכן אני ממציאה תאוריות משונות...ומוזרות.. ובכל זאת מקווה לשמוע ממך תגובות לגבי שאלתי הנ"ל +וגם לגבי מה אפשר לעשות עכשיו מבחינה תרופתית בין אם זה נובע מפוסט טראומה,ההמצאה שלי, \ ובין אם אין שום קשר לפוסט טראומה וזה נובע אכן מהפקסט. בכבוד רב ,וסליחה על האורך... נעמה!

לקריאה נוספת והעמקה
17/05/2008 | 23:40 | מאת: ד"ר עופר שמגר

נעמה שלום, RLS אינה בעיה פסיכיאטרית אלא נירולוגית. אמנם יש דיווחים על SSRI כגורמים ל-RLS אבל מדובר במקרים ספורים כך שאין מידע של ממש על הפרוגנוזה (המשמעות לעתיד) של מקרים אלו. כדאי להתייעץ עם נוירולוג המומחה להפרעות תנועה.

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה