האם להתגייס או לא

שלום , אני בת 18 ולפני שנתיים נכנסתי להפרעות אכילה קשות שכללו אנורקסיה ובולמיה, דבר שהתפתח לocd והתנהגות אובססיבית וכפייתית כשבמקביל חוויתי דכאון קשה, קושי בהרדמות(ערה 5 ימים), קושי בהמצאות בחברת אנשים וחרדות שגרמו לי לפרוש מהתיכון. קיבלתי מינון של 30 מג פריזמה, בונדורמין ו1 מג ריספרדל. מצבי השתפר, אך הרגשתי "לא עצמי" עם התרופות, לכן הפסקתי לנטול אותן והתחלתי לעשן קנאביס בכמות של בערך גרם ליום אשר גורם לי להרגיש טוב יותר, ללא תופעות לוואי. לפני 3 חודשים בערך, לקחתי שאכטה מג'וינט שגרמה לי לסוג של "טריפ" שלא מתאים להשפעות של קנאביס טבעי (מריחואנה), לאחר בירור הבנתי כי עישנתי נייס גאי ללא ידיעתי ויום למחרת חוויתי התקף חרדה קשה שהביא אותי לשינויים קיצוניים במצבי הרוח (דאון קשה שלאחריו אופוריה והרגשה של אנרגיות לא מוגבלות) אשר בשני המצבים התוצאות הן כאבים פיזיים בשל המאניה או סבל בדיפרסיה, עד היום. הפסיכיאטר שלי לאחר תקופה של ניסיון טיפול של פסיכותראפיה והיפנוזה המליץ לי לקחת ליתיום אך לא הסכמתי ואפילו אמרתי לו שאני לא מסכימה לקחת יותר את הפריזמה והריספרדל, ובגלל המצבי רוח הקיצוניים , הסכמנו כי הוא יתן לי קלונקס ל"מקרה חירום". אני חושבת שאני לא כשירה לשירות צבאי , בעיקר בגלל שאני מפחדת מאיך שאני אגיב לדברים וממצבי הרוח ומהתגובה שלי למסגרת (שלא הייתה טובה בתיכון). אני לעתים קמה "על רגל שמאל" ולא מתקשרת עם אנשים, לאחר מכן נכנסת לתחושת אופוריה וצוחקת באופן מוגזם ומדברת ללא סוף ומרגישה התרגשות פנימית שגובלת בכאב וקושי לנשום, ולעתים מתהלכת בבית בלילה בגלל קושי להרדם ומעירה את ההורים שלי בהיסטריה ובחוסר רצון לחיות. ההורים שלי טוענים שאני "ילדה מקסימה שיכולה לתרום המון בצבא ולהתרגל כך למסגרת כי בחיים יש מסגרות ואי אפשר לברוח מהן כל הזמן". יש לציין כי בצו ראשון לא הצגתי שום דבר מן הדברים , ולכן הנתונים שלי הם מאוד גבוהים. (שיקרתי לגבי העובדה שהלכתי לטיפול או שנטלתי כדורים.. הצגתי את עצמי כאדם מושלם כדי לא לסגור דלתות וכדי שהמידע לא יתפרסם באופן ממשלתי ו"יסגור לי דלתות בעתיד") הפסיכיאטר שלי ניסח לי מכתב שבסופו הוא ממליץ על שחרורי משירות צבאי. יש לציין שדחיתי את השירות בשנה, אמורה להתגייס ביולי 2014 במקום 2013. האם כדאי לי להשתחרר כמה שיותר מוקדם ? או לחכות למועד שמתקרב לגיוס?(אני נכנסת לשנת שירות עוד שבועיים) ואם הפסיכיאטר שלי מציין את כל ההסטוריה הפסיכיאטרית שלי האם עדיין יש סיכוי שלא ישחררו אותי? והאם ישלל לי רשיון הנהיגה? האם יש לדווח על עישון קנאביס? או שזה מיותר.. והאם לדעתך לאנשים כמוני יש מקום במסגרת הצבאית?

שלום רב, ראשית כל אני צריך להזהיר אותך שהסתרת עובדות לגבי מצבך הבריאותי היא שגיאה מאד גדולה וכדאי לתקן אותה בהזדמנות הראשונה על ידי מסירת כל המידע המלא. התוצאה היחידה שתקרה מהסתרת מידע היא שתשובצי לפי נתונים אישיים שהם לא הנתונים המלאים והאמיתיים שלך. כתוצאה מכך השיבוץ שלך יהיה לא מתאים ליכולות האמיתיות שלך והסיכוי שתצליחי לסיים שירות צבאי בהצלחה יפחת מאד. הצבא אינו מסגרת שיקום ואם היו לך קשיים עם מסגרת בית הספר, צפויים קשיים עם מסגרת הצבא שהיא נוקשה יותר. זה לא תמיד נכון, אבל הרבה פעמים. לשאלותייך: האם כדאי לי להשתחרר כמה שיותר מוקדם ? או לחכות למועד שמתקרב לגיוס?(אני נכנסת לשנת שירות עוד שבועיים) אין שום ייתרון בלהמתין. ויש חיסרון- זה מאריך את תקופת הלחץ שאת נתונה בו. ואם הפסיכיאטר שלי מציין את כל ההסטוריה הפסיכיאטרית שלי האם עדיין יש סיכוי שלא ישחררו אותי? לא יודע. זה כבר תלוי בפרטים של מצבך הפסיכיאטרי וכל ההיסטוריה הפסיכיאטרית שלך וההתרשמות של אנשי בריאות הנפש בצבא שיבדקו אותך. והאם ישלל לי רשיון הנהיגה? לא באופן אוטומטי, רק אם את מדווחת על התנהגויות מסוכנות (כמו נהיגה תחת השפעה וכו'). האם יש לדווח על עישון קנאביס? או שזה מיותר.. כדאי שתדווחי על מצבך האמיתי, על כל הבטיו. מה שמיותר זה הקנאביס. עישון קנאביס מגיל צעיר ובכמות גדולה, כמו שיש אצלך, עלול לגרום נזקים בלתי הפיכים למוח. והאם לדעתך לאנשים כמוני יש מקום במסגרת הצבאית? אני לא יכול לענות על זה. אני לא יודע מה זה בדיוק אנשים כמוך. למי מתאים ולא מתאים לשרת בצבא, זו בעצם לא שאלה בפסיכיאטריה אלא בנושאים רחבים הרבה יותר.