שבר בצוואר הירך

שלום דוקטור, אבי בן 60 חולה COPD וסובל בנוסף מלחץ דם וסוכר ,לפני שנתיים הוא עבר ארוע מוחי (דימום) והיה מונשם ומורדם כחצי שנה במצב קשה . ברוך השם הוא יצא מזה ולאחר שיקומים הוא הצליח להביא את עצמו למצב שהוא מסוגל ללכת עם הליכון לשירותים ,ואפילו לעלות מדרגות עם תמיכה של מישהו ,מצבו הנפשי טוב והוא צלול לחלוטין . לפני שבועיים הוא נפל בבית ושבר את צוואר הירך ,ושבר קטן בעצם הבריח ,מרוב כאבים הוא הגיע להנשמה וחטף אחר כך דלקת ראות ,עכשו ברוך השם הוא יצא מזה נגמל לחלוטין והחלים מהדלקת . מנהל המחלקה הפנימית המליץ לנתחו ,רופא ראות אמר שהוא יוכל לעמוד בכך , וגם מנהל מחלקת ההרדמה הסכים לנתחו . ואז מנהל המחלקה האורטופדית החליט שלא כדיי להסתכן ,משום שגם ככה הוא מוגבל , אני חושב שצריך לבחון בכל זאת את עניין הניתוח כי הוא סובל מכאבים חזקים ואני חושב שכוחותיו הנפשיים יוכלו לאפשר לו להשתקם אחרי ניתוח , בנוסף כולם מדברים על סיבוכים של ניתוח ,אבל מה עם סיבוכים של אי -ניתוח? כעת הוא סובל מכאבים עזים ,האם הם יעלמו מתי שהוא? איך הוא יכול להקל על הכאב ? האם הוא לא זכאי לשיקום למרות שהוא לא נותח? אנא מכם עזרו לי.

ערב טוב במכתבך אתה מעלה את הדילמות הכי קשות שיש כאשר אנשים מבוגרים עתירי מחלות שוברים את מפרק הירך וקיימת הדילמה האם לנתח. ננסה להגדיר את הדברים א. בהרדמה יש סיכון. כדי לדעת את מידת הסיכון יש לשוחח עם המרדים שבדק אותו ואז ניתן להגיע להערכה של הסיכוי לעבור בשלום את ההרדמה ב. כאשר מנתחים בהצלחה והניתוח עובר ללא סיבוכים במהלך השיקום שלאחר מכן רוב המטופלים מאבדים דרגת תפקוד: אם היה המבוגר מהלך לשוק ומבצע קניות הרי לאחר הניתוח והשיקום המוצלח רוב הסיכויים שיוכל ללכת ברחוב אך הסיכוי קטן שיחזור עם סלים מהשוק. ג. אם לא מנתחים חושפים את המטופל לסכנת זהומים, פצעי לחץ וכדומה. מצד שני טיפול סיעודי מסור עשוי להפחית את הסיבוכים האלו ללא ניתוח. ד. רוב המבוגרים סובלים כאבים לאחר ניתוח וגם אם לא עוברים ניתוח ישנן תלונות כאב באופן שכיח מאד. לעיתים קרובות חולפים חודשים טרם פחתו תלונות הכאב ה. שיקום הנו זכותו של אדם עם ניתוח או בלי ניתוח. אלא שישנם מוסדות שיקומיים הנוטים להיות זריזים יותר בקבלת אדם לאחר ניתוח. הדבר מאד אידיוידואלי בשורה התחתונה ישנם שיקולים לכאן ולכאן, יתרונות וחסרונות לכל פעולה, סיכונים לכל פעולה או לאי פעולה. לא מסרנו לך תשובה אלא נקודות למחשבה. לכן להערכתינו עליך לחזור ולשבת מול אחד הרופאים הבכירים במחלקה ולשוחח עמו וללבן נקודה נקודה ולשקול את מידת הלוונטיות של ניתוח. בברכת הצלחה ד"ר גרינטל