פסוריאזיס ורופאים

שאלה לדוקטור שלום לך. האם אתה סבור שהטיפול הקונבציונלי בפסוריאזיס צריך להיות רב מערכתי או לפחות חוקר? כלומר שמעבר לטיפול הקשור בשליטה במחלה שהרופא המטפל יבדוק בעצמו או יפנה לרופאים מתאימים בכדי ליבדוק סממנים חשודים בקשר או כמחוללי המחלה כמו בעיות בכבד מעיים מחסור בויטמינים מסויימים תינגודת לאינסולין, פיטריית קנדידה. או במילים אחרות האם הנטייה להיתמקצעות מומחים בתחום מסויים פוגעת בטיפול. וכך חולה יוצא עם מישחות סימפטומטיות אך ממשיך בהרגלים שאולי מחמירים ומזניחים אספקטים שראויים לטיפול וייתכן קשורים במחלה. ידוע כי מדובר במחלה לא פתורה וכי נעשים מחקרים ועם זאת מה תפקידו של הרופא המטפל? בבחינת " מחקר עצמאי" אישי. השאלה נישאלת שכן המחשבה על ילדה בת תשע שיוצאת מרופא מומחה עם מישחות ללא בדיקות רב מערכתיות שאולי היו גורמות לרופא לפחות לחשוד בקשר ולהמליץ על טיפולים שאינם סימפטומטים וכך לא להפקיר את הזירה לשרלטנים כלומר להיות סקרן לגבי מצבו הכללי של החולה וספקן לגבי תיאוריות וניסיון מיצטבר של אנשים שיש להם פסוריאזיס ומדווחים על שינויים הקושרים בתזונה וכיוצה בזה. לא להפקיר. זה שאלה שאולי לא נוסחה מדוייק מספיק אבל מטרתה לגונן דווקא על אלה הניסמכים על הרפואה הקונבציונלית וביפרט ילדים שהוריהם אחראים לטיפול. וסובלים מרופאים שאינם סקרנים דיים ליבדוק את מצבו הכללי של החולה. אשמח לדעתך או לכל המלצות שלך לגבי שינויים בתזונה, לבוש, תכשירים היגיינים, או בדיקות רב מערכתיות עבור ילדה שהפסוריאזיס שלה כרונית. בברכה ורד

אני חולה פסוריאזיס מעל 40 שנה ומתמצא די טוב בכל רזי הבעיה. אין הרבה רופאים שיגידו לך את זה אבל למרות שמערכת הרפואית שלנו מאד מתקדמת היא מאד חולה. באופן כללי הרפואה מטפלת אך ורק בבעיה הנקודתית בכלים שנתונים בידה כמו תקציבים ואלוצים אחרים ולא בחולה.אין כמעט רפואה מניעתית ואין בכלל רפואה הסברתית. הרופאים באופן כללי שבויים בקופות למענם הם עובדים ובהנחיות שהם מקבלים ובזמן שנתון להם לטפל בחולה.מי שאשם במצב זה רק אנחנו הצרכנים. אנחנו צרחנים גדולים אבל צרכנים קטנים. ברגע שנתחיל לדרוש מהגורמים המחליטים מה שמגיע לנו בדין דברים ישתנו. עד אז נמשיך לקטר בשיחות סלון. פירטת היטב בדבריך על הקורות אותך ועל הסבל המשותף של המשפחה. יש דרכים לשפר את איכות החיים של הילדה אבל אין לרפואה הקונבנציונלית או האלטרנטביות פתרונות קסם. ממליץ מאד לשלוח את הילדה לקיטנה של חולי פסוריאזיס שמתקיימת כל שנה בחופשה השנתית ע"י אגודת הפסוריאזיס הישראלית. אשמח גם לעזור באופן אישי בעמצאות הדוא"ל [email protected]

שלום ורד, משאלתך עולה תחושת תסכול מכך שהגישה של הרופא אותו פגשת לצורך טיפול בביתך הייתה יותר מדי סימפטומטית, דוגמטית ומוכוונת טיפול ומשחות ואדיוס... האמת היא ששנים רבות של מחקרים לא הניבו ממצאים חד משמעיים או בעלי משמעות ולו חלקית על הגורמים להתפרצות, התעקשות, או נסיגת מחלת הפסוריאזיס וזה על מגוון עצום של פרמטרים שנבדקו. צודק יונה כשהוא מצביע על כך שלכל אחד מאתנו הרופאים יש מגבלות ביכולת ההעמקה והבירור בשל אילוצי זמן, כסף ועוד. יחד עם זאת דווקא במקרה של פסוריאזיס, כמי שמצוי למדי בספרות העדכנית ביותר צר לי לומר לך שבמרבית המקרים ה"קלאסיים" של פסוריאזיס אין סיבה להיכנס לחפירות וחקירות והזמן צריך להיות מושקע בהדרכה, התאמת ציפיות, המלצה על כללי התנהגות וכן, גם על טיפול מתאים למצב ולגורמים נוספים אצל החולה. לא את ולא ביתך תצאנה נשכרות מסדרת בדיקות מקיפה בחיפוש אחר גורם/מים מחמיר/ים עלום/מים שלכאורה זיהויים יאפשר טיפול שונה בילדה. האיצטלה הזו משמשת כסות למטפלים אלטרנטיביים רבים שרואים בשואלים ותוהים כמוך כר מרעה נרחב למכירת מרכולתם חסרת הביסוס המדעי, תוך עשיית הון קטן על חשבונך - ומבלי לתרום ולו מעט לבריאות ילדתך. אני מודע לתסכול שקוצר ידה, לכאורה, של הרפואה הקונבנציונאלית בטיפול בבעיות כאלה בילדים במיוחד גורם, אבל לצערי קצרה ידי מלטפל בתסכול. אני יכול להבטיח לך שבמחלה - יש לנו איך לטפל ובמרבית המקרים - בהצלחה.