תת-משקל

שלום רב, ידיד, בן 26, גובה 1.80, משקל 57 ק"ג (!!!!!). שותה הרבה קפה ומעשן לא מעט... לא משתף פעולה כשמנסים לשוחח איתו על כך. יש לו תיאבון רב, אך לא אוכל מסודר. אין שום סימנים לאנורקסיה או בעיות נפשיות. ניראה כאילו "רעב" איננו מפריע לו, וכך יכול להעביר יום שלם ללא אוכל. האם יש סיכונים כלשהם לטווח הקצר/ארוך? תודה, נינה.

שלום נינה, ידידך רחוק מרחק של 1 - 2 ק"ג בלבד ממשקל שיגדיר אותו כאנורקטי. הגדרות נוספות להפרעת אכילה זו הן: דימוי גוף מעוות ופחד נוראי מהשמנה. גם אם לא מדובר באנורקסיה פרופר - ידידך מזיק לעצמו מאד ויכול להיות שאי-הרצון שלו לדבר על כך הוא חלק מבעיה, שבאה לידי ביטוי דרך האוכל. אם עדיין הוא יכול להקשיב לקול ההיגיון את יכולה להסביר לו שהנזקים שהוא גורם לעצמו הם רבים מאד: מחסורים בויטמינים ומינרלים שיכולים להיראות רק כעבור מספר שנים - אבל אז הם כבר בלתי הפיכים, ירידה בתפקוד מערכת החיסון, פגיעה בתפקוד של מערכות שונות בגוף וסיכון מוגבר ביותר לאוסטיאופורוזיס= בריחת סידן. ה"טיפוס" המצוי בסיכון הכי גדול למצב זה הוא טיפוס רזה, מעשן ושתיין קפה, שאינו פעיל גופנית. נזקים לטווח הקצר שהוא יכול להבחין בהם כבר עכשיו - נשירת שיער, עייפות מוגברת, חולשה, סחרחורות, ציפורניים שבירות, בעיות במערכת העיכול ועוד כל מיני סימנים שבאמצעותם הגוף משדר לו שמשהו חסר לו. נסי לומר לו שיעצור שנייה ויקשיב לגוף שלו. כל זה טוב ויפה - אבל אם הוא לא מעוניין לשמוע, ולא מעוניין לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי "להוציא" אותו מהאדישות בה הוא נמצא - לא תוכלי לכפות עליו טיפול. תנסי להמשיך ולדבר על ליבו - המון הצלחה !

סמדר שלום, ותודה רבה לתשובתך המהירה! כל מה שטענת שכנראה יש לו עכשיו: נשירת שיער, עייפות, ציפורניים שבירות, חולשה, סחרחורות, בעיות במערכת העיכול וכו' - כל זה איננו אצלו! וזה כל מה שמוזר, כי הוא אמנם שלד אבל ניראה בריא לחלוטין! הוא איננו עייף במיוחד, יש לו ציפורניים חזקות ומעוררות קינאה, שיערו אינו נושר, ומערכת העכול שלו תקינה להפליא! ואני חושבת שזו הסיבה שהוא איננו מקשיב לי ולמקורבים אחרים! וזה גם מוזר, כי אני גם הייתי מצפה להבחין בנזקים אלו... עלי לציין כי אין לו שום פחד מהשמנה, ואין לו בעיה של דימוי גוף מעוות. חוץ מהנתונים המפחידים של גובה ומשקל, אין לי בעצם "קייס" לשכנע אותו להתחיל לאכול כמו בן אדם! אבל בכל זאת, אני ואחרים מודאגים. מבינה את הבעיה שלי? שוב, תודה רבה מראש, נינה.