אדנוקרצינומה

לאימי בת ה-67 מעשנת (אני מקוה שבעברה) אובחנה אדנוקרצינומה באונה שמאלית עליונה, ללא גרורות ב-PET-CT. היא נותחה, ובתשובה מהפתולוגיה הגידול הינו גדול (9 ס"מ), ונמצאה בלוטה נגועה בחלון האאורטו-פולמונרי (תחנה 5). שאר התחנות-ללא ממאירות. ה-Staging הוא T2N2, (למרות שרק בלוטה אחת נגועה!?). הבנתי שהדעות חלוקות באשר לצורך בטיפול נוסף כימוטרפי. מהי המלצתך? על איזה פרוטוקול טיפולי את ממליצה? האם יתכן שיש יתרון בקו ראשון לתרופות ה"ביולוגיות", בשל תופעות לוואי פחותות יותר משמעותית? (אימי עישנה, אולם מצבה הכללי טוב). מהם הסיכויים בספרות להישנות המחלה במצב שכזה עם וללא טיפול כימוטרפי? האם האתיולוגיה למחלה הינה עישון בלבד או שיתכן שגם קיימת אתיולוגיה תעסוקתית, אם עבודתה כרוכה בחשיפה לאבק חומרים, כגון חומרים אקריליים?

שלום רב, באופן כללי, ומבלי להתרשם ממצבה הגופני של אימך, אני ממליצה בשלב המתואר על טיפול בכימותרפיה מניעתית (אדג'ובנטית) בפרוטוקול הכולל ציספלטין + נבלבין - 4 קורסים של 3 שבועות. לאחר סיום הטיפול אני ממליצה על הקרנות. הסיכון להישנות בזלב זה הוא גבוה (כ-80%) ולכן כדאי לעשות את המכסימום כדי להפחיתו. אין שום הוכחה שתרופות ביולוגיות עוזרות במניעה של חזרת הגידול בשלב זה ולכן אינני ממליצה עליהן. לגבי חשיפה לחומרים אחרים - לרוב החשיפה לעישון היא משמעותית הרבה יותר מהחשיפה הסביבתית או התעסוקתית. בהצלחה

מדוע הקרנות? ולאן?

מדוע הקרנות? ולאן?

האם הסיכוי הגבוה להישנות (או שמא לגרורות?) נובע מגודל הגידול, מהפיזור לבלוטה בתחנה 5, או מאופי הגידול? מה הסיכוי להישנות לאחר הכימותרפיה (עם או ללא הקרנות)? האם יש סיכוי לריפוי, או שמא הכוונה היא "הארכת חיים" (מבחינה הגדרתית, מבלי להכנס כמובן לפן הפילוסופי של הביטוי) לגבי החשיפה התעסוקתית - האם יש לכך השפעה תורמת?