נזק מוחי עקב חוסר חמצן

בעלי בן 46 איבד הכרה לפני שלושה שבועות לאחר ארוע של פרפור חדרים והחייאה שבוצעה במקום עד הגעת ניידת טיפול נמרץ. CT ראש היה תקין. אושפז במחלקת ט"נ לב וטופל בהיפותרמיה למשך 24 שעות תוך שהוא מונשם ומורדם. לאחר החזרת טמפ' הגוף לנורמלית הפסיקו את ההרדמה. הדבר גרר פרכוסים קשים למדי. הורדם שוב והועבר לט"נ נשימתי שם החלו לתת לו תרופות לטיפול בפרכוסים כשבכל 24 שעות הורידו את ההרדמה אך הפרכוסים חזרו. בסופו של דבר לאחר מתן תרופה נוספת והרדמה עמוקה למספר ימים נעלמו הפרכוסים. למעשה, 3 ימים הוא אינו מורדם ונושם בכוחות עצמו. CT מוח שנעשה ביום שלישי יצא תקין וללא בצקות (להפתעת הרופא המטפל והצוות כולו). ביום שלאחר הפסקת תרופות ההרדמה הוא פקח עין אחת ועשה רושם שהוא מעביר את המבט. אנו (וגם האחיות) התרשמנו שהיתה גם תגובה רגשית כלשהי לאנשים שנכחו בחדר (דמעות, קצב נשימה מוגבר, עליה בדופק ובלחץ הדם שנרגעה לאחר שעזבנו). אתמול והיום הוא פקח את שתי עיניו אך לרגעים ספורים וללא תגובה ממשית. לעיתים הוא נושם נשימות מאומצות ולעיתים שקטות ורגועות. היום כשעשיתי לו עיסוי בראש הנשימות הקצובות והמאומצות נרגעו ופתאום פקח את העיניים. הרופא אינו ממליץ על ביצוע MRI וחושב שעלינו לעקוב אחר התגובות שלו ולדאוג להעביר אותו למוסד סיעודי. האם אין דרך לנסות ולהעיר אדם הנמצא בקומה? האם יש טעם לבצע בדיקות נוספות על מנת להעריך את הפגיעה המוחית? האם העובדה שה CT תקין מעידה על משהו לגבי אופי הפגיעה המוחית? האם מוסד סיעודי הוא המקום המתאים עבורו? תודה רבה

אף על פי שאפשר להבין את הגישה הפסימית של הצוות המטפל וגם אם על אף התאור המפורט אינך יכולה למסור פרטים מקצועיים מהבדיקה שאולי מצדיקים את הגישה הזו קשה לקבל את הגישה הזו כשמדובר בגבר בן 46 שתפקד כעצמאי עד לפני חודש וחזר בכ"ז לנשימה עצמאית לאחר 3 שבועות ולדעתי היה מועיל לנסות כן לבצע בדיקות כמו MRI ופוטנציאלים מעוררים כדי לנסות למפות את עומק הנזק המוחי ולשפר אפילו במקצת את החזוי של מה שצפוי לקרות. נניח שתוצאות הבדיקות האלו מעודדות- האם אין במקרה כזה מקום להעביר אותו למחלקה שיקומית בבית לוינשטיין ולא למוב\סד סיעודי? לנסות לת לו שם טיפול בתרופות השינה "המעוררות" 0נוקטורנו) שדווחו כקצת עוזרות ולאפשר לצוות מקצועי לעקוב אחר מהלך שיפור במידה ויהיה כזה? שאלות קשות כי הן מעוררות תקווה שאולי אין לה בסיס אבל בכל זאת צריכות להישאל ובשלב ראשון צריך לבקש מהנוירולוגים בבית החולים שיתנו עליהם את הדעת. בהצלחה.

אבי עבר לפני כתשעה ימים את אותו אירוע במהלכו ביצעתי החייאה עד שהגיע צוות האמבולנס כרגע עדיין מונשם ומורדם אנחנו בלחץ נוראי הפרכוסים כאשר מנסים להוריד ההרדמה גדולים הצוות הרפואי אומר שאין להם הרבה מה לעשות עד ש"הוא לא יעזור לעצמו"(ינשום בכוחות עצמו) הוא בן 66 וכמו שאמרתי 9 ימים במצב זה החוסר ודאות הורג אותנו.השבוע כנראה יעשו חיתוך קנה כדי להוציא הצינורות מהפה ולהנשים דרך הגרון....מאחל לכם בריאות והחלמה מהירה