דום לב- תרדמת

שלום, אבי בן 67 ,לפני 3 שבועות התעלף בבית, מד"א הגיעו כעבור 5 דקות וביצעו החייאה הכוללת 3 מכות חשמל. בטיפול נמרץ הסבירו הרופאים שמדובר בדום לב, והתחילו בטיפול של קירור. הלבישו את אבי בחליפת קירור , כשהמטרה הייתה להגיע לטמפ' של 34 מעלות, הקירור לא כ"כ הצליח מכיוון שאבי איש גדול (מעל 100 קילו) והחליפה לטענתם לא הייתה מספיק גדולה...כעבור יממה הפסיקו את הקירור. היום זה 3 שבועות שאבי נמצא בתרדמת, הוא לא מגיב לסביבה או לגירויים אחרים, והוא מונשם במכונת הנשמה. היינו רוצים לשאול האם ישנם אי אילו טיפולים שביכולתנו לעשות על מנת לעודד את שלב ההתעוררות? האם היו מקרים של אנשים שהתעוררו במצבים כאלו? אנחנו יודעים שהייתה פגיעה קשה במוח כתוצאה מחוסר חמצן, אך אף אחד לא אמר לנו בוודאות מה הייתה הפגיעה וכמה זמן לא הגיע חמצן למוח. אודה לתשובתכם רויטל

מצב מתסכל מאוד וקשה מאוד - אין טיפולים מיוחדים רק המתנה שיקרה משהו טוב. מקווה שיצא לכם רק טוב תודה

כדור שינה העיר חולה מתרדמת של שנתיים האישה סבלה ממצב של חוסר יכולת לנוע ולדבר * התעוררה, אכלה ושוחחה עם בני משפחתה * הרופאים רואים זאת כ"נס רפואי" מאת: יפעת גדות 14/03/2007 11:48 גלולת שינה 'Ambien' הביאה להשפעה הפוכה על אישה צרפתייה, והעירה אותה לאחר שהיתה שנתיים במצב של תרדמת. האישה, בת 48, סבלה ממוטיזם אקינטי (הפרעה מוטורית שסימניה הם העדר יחסי של תנועה ודיבור) - סוג של קומה מתמשכת בה החולה ער, אך אינו יכול לדבר או לנוע. היא סבלה מהמצב בעקבות נזק ממושך לאונה הקדמית של המוח שנבע מחוסר חמצן שנגרם מניסיון התאבדות על-ידי תלייה. בנקודת זמן מסויימת קיבלה האישה 'zolpidem', או בשמה 'Ambien', לטיפול באינסומניה מתמשכת. עשרים דקות לאחר מכן, הבחינו בני המשפחה בסימנים מפתיעים של התעוררות מוגברת. החולה הצליחה לתקשר עם משפחתה, לאכול ללא קשיי בליעה ולנוע במיטתה. ההשפעות החלו 20 דקות לאחר שהתרופה ניתנה לה ונמשכו בין שעתיים לשלוש. לאחר הטיפול, הצליחה החולה ללכת לפרקי זמן קצרים ולדבר אם עודדו אותה לכך, למרות שלא באופן ספונטני. מאחר והתופעה חזרה על עצמה, המטפלים נתנו לה שלוש גלולות בכל יום ללא שסבלה מישנוניות כחלק מתופעות הלוואי. בעזרת סריקות PET (שיטת הדמיה רפואית המתבצעת על-ידי הזרקת חומר עתיר פוזיטרונים לגוף ורישום קרני הגאמא הנפלטות) החוקרים, מבית החולים האוניברסיטאי בטולוז, צרפת, גילו כי הטיפול התרופתי גרם לאונה הקדמית של המוח להיות הרבה יותר פעילה. החוקרים הסבירו כי במקרה זה, דווקא היכולת של תרופות כאלו, מעבר לכך שהן מרדימות, להעלות את זרימת הדם היא שגרמה לכך שהתרופה לא השפיעה על השינה כפי שצפוי היה. לדברי החוקרים מדובר בנס רפואי שיאפשר מבט מעמיק יותר לדרך בה פועל המוח. בטווח הארוך, אפשר יהיה לעזור לאנשים אחרים שאינם מגיבים או נמצאים במצבים כמו קומה. החוקרים ציינו כי היו מספר דיווחים על חולים שסבלו מקומה והתעוררו בעקבות תרופות מעוררות, אך מעולם לא מתרופה כמו 'zolpidem'. הדרך בה פעלה התרופה היא נס במקרה הנוכחי ועדיין אין לחוקרים הסבר כיצד הדבר קרה.