דימום

אדוני הרופא: אני בן 29 וכבר משהו כמו 3 שנים ולא באופן קבוע,מדמם ביציאות שלי וכשזה קורה אז מדמם דיי הרבה. אני הבנתי מה הבעיה אך אינני יודע כיצד לטפל בה והיא שזה קורה רק מתיי שיש לי צואה קשה. הבנתי שכנראה יש לי:או פתח צר ועדין או רגישות של כליי דם באיזור פי הטבעת.{אציין שבתקופה שזה התחיל עברתי סדרת בדיקות כולל גאסטרו והרופאים לא מצאו שום סימן או שום דבר}. אנא ענה לי מה עליי לעשות כדיי שהעיניין יפתר. תודה רבה מראש.

שלום פעמים רבות בעיות באיזור פי הטבעת, כולל דימומים, קשורים ליציאות קשות, ומומלץ להקפיד לרככן באופן קבוע. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ושתיה מרובה, של לפחות 10-12 כוסות שתיה מדי יום, חשובים לריכוך היציאות. הסיבים התזונתיים הם רב סוכריים (פחמימות) מהצומח, שאינם עוברים תהליך עיכול ע"י אנזימי גוף האדם. חלקם עוברים עיכול חלקי על ידי חיידקי המעי. הסיבים התזונתיים משפרים תהליכי עיכול על ידי הגדלת נפח הצואה וריכוכה, ועקב כך הם עשויים להקל במקרים של עצירויות. כמו כן הם מקצרים את תהליך התרוקנות המעיים ומזרזים סילוקם של חומרים מזיקים ממערכת העיכול. המקורות העיקריים לסיבים הם גרעינים מלאים (חיטה, שעורה, אורז מלא, שיבולת שועל וכו'), פירות, ירקות וקטניות. דיאטה רבת סיבים כוללת 25-50 גרם סיבים ליום (לעומת הצריכה הממוצעת באוכלוסיה: 10-15 גרם ליום). בכדי לעלות את צריכת הסיבים התזונתיים בדיאטה מומלץ: א. לכלול 6 כפות סובין חיטה/שיבולת שועל/ דייסיבית באופן יום-יומי. או לצרוך מנה אחת (30 גרם) של דגני סובין כמו: אול-בראן פלוס (ALL CRAN PLUS), פייבר ואן (FIBER ONE) או ברנפלס. ניתן להוסיף ליוגורט, מיץ טבעי או מרק. ב. להעדיף דגנים מלאים על פני מעובדים: לחם מחיטה מלאה, לחם שיפון, לחם חי, לחם דגנים, לחם מסיבי סויה, שיבולת שועל, אורז מלא, כוסמת, בורגול, פתית חיטה מלאה, קרקר עם סובין. ג. לצרוך מנת קטניות (חומוס, פול, אפונה, שעועית, עדשים) פעמיים בשבוע לפחות. ד. להגדיל צריכת ירקות ופירות, בעיקר טריים עם קליפה. לפחות 5 ירקות ביום (מומלץ לגוון). ה. לצרוך לפחות 3 ליטר מים ביום. ו. להפחית אכילת מזונות מעובדים מוכנים המכילים סוכר, כגון ממתקים, שוקולד, עוגות, לחם לבן, אורז לבן ושומנים מהחי. לדוגמא: כדי לצרוך 25-45 גרם סיבים תזונתיים ביום יש לצרוך: • 30 גרם (מנה) אול-בראן פלוס / פייבר וואן / ברנפלקס (7.5-15 גרם) • ½ כוס שעועית לבנה / עדשים / אפונה / 5-6 כפות דייסיבית (7-5 גרם) • סלט מ5- ירקות (לדוגמא: עגבניה, מלפפון, בצל, גזר, כרוב, פלפל, פטריות) 5-9 גרם) • 100 גרם בטטה / תפוח אדמה אפוי בקליפה / 4 כפות גרעיני תירס (3-4 גרם) • 2 פרוסות לחם מחיטה מלאה (3 גרם) הקפדה על תפריט רב סיבים לאורך זמן, יחד עם פעילות גופנית סדירה, והרגלי "התפנות" נכונים (להימנע מה"התאפקות") יבטחו פעילות מעיים טובה וסדירה ומניעת עצירות. הערה: העלאת צריכת הסיבים התזונתיים היומית בהדרגה, במקביל להעלאת צריכת הנוזלים, תמנע או תפחית תופעות לוואי לא נעימות כמו גזים, התכווצויות ושלשול. יש לציין שתופעות אלו נעלמות בד"כ תוך 24-48 שעות ותדירותן הולכת וקטנה עם הצמדות לדיאטה. מאמר "גנוב" מ YNET: YNET 5/5/05 סיבים תזונתיים באוכל שלכם: 10 המזונות המובילים אם היו אומרים לכם שאפשר למנוע סרטן, סוכרת מחלות לב וכלי דם באמצעי זמין ופשוט מאוד, הייתם מאמינים? אם לא, החליפו דיסקט והתחילו לאכול סיבים תזונתיים. מה זה ואיך זה עובד? התשובות לפניכם עירית ברק מה משותף למוצרים הבאים: בורקס, פסטה, פיתה, אורז לבן, רוגלעך וקולה? אם עניתם "פחמימות" או "קלוריות ריקות", צדקתם. ומה תהיה התשובה אם נוסיף לרשימה גם ביצה, גבינה וסטייק? הפעם התשובה היא: בכל המאכלים האלה אין סיבים תזונתיים, והם מאפיינים את תזונת האדם המודרני, אותו אחד שיש לו מספיק כסף כדי לאכול בכל יום בשר וביצים, אבל אין לו זמן להכין סלט ירקות או לבשל מרק עדשים. תזכורת קצרה: סיבים תזונתיים הם חומרים המצויים במזונות הצמחיים, והם אינם נעכלים בגוף האדם. למעשה, רובם סוכרים שמערכת העיכול שלנו לא מצליחה לפרק. ריכוז גבוה שלהם נמצא באגוזים, בגרעינים, בקליפות הוכחה מדעית תפריט עשיר בסיבים מונע סרטן המעי / מוטי גל מהמחקר הגדול ביותר שכלל מעל חצי מיליון נחקרים, עולה כי צריכת דגני בוקר, פירות, ירקות ולחם מלא המכילים סיבים תזונתיים, מפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי ללקות בגידולי מעי לכתבה המלאה של פירות וירקות, בקטניות כמו חומוס, פול, עדשים ואפונה, ובדגנים מלאים (לא קלופים) כגון אורז לא מלוטש, שיבולת שועל וחיטה מלאה. הסיבים אחראים למרקם הנוקשה של הקליפות, ויש הטוענים גם לטעם הפחות אטרקטיבי שלהן. זה עשרות שנים מראים מחקרים אפידמיולוגיים כי תרבויות שתפריטן עשיר בסיבים תזונתיים כמעט אינן סובלות ממחלות המאפיינות את אוכלוסיית העולם המערבי. אולם מאחר שהסיבים התזונתיים מגיעים אל הפה עם הצמח הנאכל, קשה להפריד דרך מחקר אפידמיולוגי בין השפעתם ובין הערך המופק מאכילת המאכל הצמחי על שלל מרכיביו הבריאים האחרים. מחקרים קליניים רבים שנערכו על בעלי חיים ועל בני אדם, הצליחו להוכיח מעל לכל ספק כי לסיבים תפקיד מכריע בתזונת האדם. חוקרים ותזונאים רבים מסכימים כי הסיבים ראויים להיכלל ברשימת אבות המזון, וכי אנו זקוקים להם בכמות גדולה בהרבה ממה שמספק התפריט הסטנדרטי. סוכנים בשלט רחוק אפשר לחלק את הסיבים לשתי קבוצות: מסיסים במים ולא מסיסים. סיבים מסיסים אפשר למצוא בפירות, בקטניות, בשיבולת שועל ובמידה מסוימת גם בירקות. המסיסים סופחים מים במעי הדק והופכים למין ג'ל הלוכד חלקיקי שומן, כולסטרול וסוכר, מה שמונע את ספיגתם של חומרים אלה. סיבים לא מסיסים מצויים בדגנים המלאים, בקליפות של פירות ובירקות. הם סופחים מים, מגדילים את נפח הצואה ומגבירים את תנועתיות המעי, מה שמסייע מאוד למניעת עצירות. אף שכל הסיבים יוצאים ממערכת העיכול בלי להיספג כלל, יש להם השפעה על המתרחש בגוף. למשל, בעקבות ארוחה עשירה בסיבים מופרש במעי הורמון המגיע למוח ומורה על תחושת שובע. ארוחה עשירה בסיבים פשוט "נתקעת" זמן רב בקיבה. במילים אחרות, אם בחרתם לאכול לארוחת הצהריים סלט ירקות, מרק שעועית ואורז מלא, תהיו שבעים לפחות 5-4 שעות. לעומת זאת, אם בחרתם בהמבורגר בלחמנייה לבנה, יש סיכוי שאחרי שעתיים תרגישו צורך לנשנש משהו. תפריט עשיר בסיבים יגרום להפחתה בצריכת הקלוריות ללא כניסה למשטר של דיאטה. גם לאחר תהליך הרזיה יסייע תפריט כזה למניעת השמנה מחודשת. וזה עדיין לא הכל. מעבר לפעילותם הישירה במערכת העיכול הסיבים הם גם סוכנים המכוונים מערכות פיזיולוגיות שונות בשלט רחוק. פעילותם מסייעת למניעת התפתחות מחלות שונות המאפיינות את האדם המערבי, ביניהן מחלות לב, סרטן המעי הגס, מחלות כלי דם ובעיות עיכול.