בת 30 פיסורה כרונית קדמית ואחורית

שלום, בת 31, יש לי למעלה מ7 שנים פיסורה בהתקפים בהפוגות ארוכות. ילדתי לפני שנה וחזרה מיד אחרי הלידה, טופלתי ברקוג'סיק ונרגע. לפני כחודשיים התקף נוסף. בבדיקה אחרונה נאמר לי שיש שתיים- קדמית ואחורית וכי זה חריג. הרופאה לא הסכימה לעשות בדיקה אגרסיבית ואני לא הצלחתי להרפות אז לא בדקה מעבר אבל חשש שדלקתית. השאלות שלי: 1. האם יש אפשרות לעשות בדיקה בהרדמה? גם במסגרת פרטית? 2. נתנה לי הנחיה למרוח שוב רקוטג'סיק כאשר אני צריכה ממש להחדיר את האצבע פנימה. כמובן שזה מאוד כואב, אבל איך אני יודעת מתי הכנסתי את האצבע מספיק כדי שהחומר יחדור? 3. הרופאה ציינה את המונח ספאזם, כלומר שאני מכווצת באופן בלתי רצוני שם כל הזמן (מה שנכון) אמבטיות וכולי לא ממש עוזרות. האם יש משהו לעשות בנידון על מנת להביא להרפיה של האיזור? 4. ולבסוף- באיזור חיפה- ההמלצה לרופא מתאים שיוכל להמליץ על פתרונות. הרופאה מכוונת לניתוח ואני פחות מעוניינת בשלב זה.. ארוך. אבל בבקשה. בבקשה. תענו לי על אף האורך. כל טוב ובריאות לכל

שלום רב, רקטוג'זיק אפשר למרוח חיצונית בלבד, בטווח של כ 1 ס"מ סביב פתח פי הטבעת, ובניגוד להנחיות בברושור אין צורך להחדירו פנימה, וגם מומלץ לא למרוח כמות רבה- כגרגר אפונה לערך על קצה האצבע. מומלץ להקפיד על מריחה פעמיים היום ל 6 שבועות. מטרת המשחה היא לטפל בספאזם של השריר סביב פי הטבעת, המפריא לריפוי הפיסורה. בדיקה בהרדמה אפשרית, אבל זה ניתוח, ולרוב נציע שאם יש אכן פיסורה, כבר נפתור אותה באותה ההרדמה. אין פורום זה נוהג להמליץ שמית על רופא כזה או אחר. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.