צניחה?- מה לעשות??

לד"ר זמורה שלום, ענית לי כאן מס' פעמים בנושא צניחת רקטום ודפקוגרפיה. ביצעתי את הבדיקה. והתוצאות הן: "תיפקוד ספינקטרום טוב, אין אנזימוס. רקטוצלה קידמי קטן שלא לוכד בריום ,אנטרוצלה לא מפריע או חוסם. לכל אורך הבדיקה לא הודגם פרולפס של הרקטום". להזכיר: בת 33. גמישות יתר. לפני חודש וחצי ראיתי פרולפס=גוש גדול שיצא לי מפי הטבעת לאחר התאמצות בשרותים. פניתי לגסטרואנטרולוג המומחה ברצפת האגן, והוא ביצע לי גם: קולונ' קצרה- תקינה. מנומטריה- פחות או יותר תקינה. אולטראסאונד רקטלי- תקין. ועכשיו: דפקוגרפיה. המלצת לי לפנות גם לכירוג. בסופו של דבר- לאחר ביצוע כל הבדיקות הללו- ע"י גסטרואנטרולוג שמתמחה ברצפת האגן, הגעתי גם לכירוג. הוא תשאל אותי ממש בקצרה, ולפי בדיקה שעשה לי ( כששכבתי על הצד בברכיים מכופפות והוא ביקש ממני להתאמץ לא יותר מ30 שניות)- אמר שכרגע מה שרואה: צניחת רירית. וכתב: Mucosol Rectal Prolapse. אף על פי שהמצב הזה מפחיד אותי, ולעיתים גם מפריע לי בהתרוקנות ( בעת מאמץ אני עוצרת- כי זה נראה לי שאם אמשיך ללחוץ בכח- יקרה לי צניחה מלאה. ואז אני סובלת כי אני לא מצליחה להתרוקן ונשארת נפוחה עד הבוקר שלמחרת). הוא כרגע לא המליץ לנתח. במידע שקראתי, ראיתי שכשיש צניחת רירית : 1. זה עלול להדרדר בהמשך לצניחת רקטום מלאה. 2. שיש טיפול שיכול להיות או- קשירה בגומייה -בדומה לטיפול בטחורים, או- בניתוח דרך פי הטבעת- לתיקון צניחת הרירית. אני לא שקטה, מפני שסה"כ אני בחורה צעירה- ללא הריונות עדיין, הייתי פעילה מאד ספורטיבית- והפסקתי הכל מאז המקרה, וגם- מה שהכי מפחיד אותי זה: שלפעמים מאז המקרה- קשה לי יותר להתרוקן- כמו סוג של עצירות, אך לא בדיוק- כי יש לי צורך להתרוקן- אך אני לא לגמרי מצליחה-אני לוחצת חזק- זה לא "יוצא" ואני מפסיקה- כי אני מרגישה ורואה- שאם אמשיך להתאמץ- תיהיה לי צניחה! אז..... מה כן עושים? האם אין סכנה בלחכות? וחוצמזה- אני הייתי מאד פעילה ספורטיבית לפני שקרה לי המקרה הזה. האם אין סכנת החמרה בחזרה לספורט? גם פילאטיס ועבודה על שרירי בטן? בקיצור: מה דעתך?

שלום רב, אכן תשובות מעודדות הן בבדיקת המנומטריה והן בבדיקת הכירורג. צניחה של הרירית בלבד (Mucosol Rectal Prolapse) הוא בעצם צניחה של רירית הטחורים, ואינה מהווה גורם סיכון לצניחה מלאה של הרקטום. ה"סיכון" היחיד הוא שבדיקות אלו בכל זאת החמיצו צניחה מלאה של הרקטום, ואז סביר שצניחה כזו תזוהה בעתיד אם יופיעו שוב סימפטומים.יש לציין שצניחת רירית לא גורמת לקשיי התרוקנות, ואם יש קשר ביניהם, הוא הפוך- קשיי התרוקנות יכולים לגרום לצניחת רירית. יחד עם זאת, הבדיקות שבצעת לא הראו קשיי התרוקנות. יתכן שאת חשה קשיי התרוקנות פשוט בשל פחד להתרוקן. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, או מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס ופגלקס. הייתי ממליץ לחזור לפעילות יומיומית רגילה כולל פעילות ספורטיבית מלאה. אם צניחת הרירית מפריעה לך, ניתן לטפל בה בטכניקות שונות, כולל קשירה, הזרקת חומרים "מכווצים" (הטרשה), וטכניקות ניתוחיות שונות. אם תופיע צניחת רקטום מלאה בעתיד, ניתן יהיה לטפל בה אז.

הי ד"ר, תודה רבה על תגובתך. אני מעט מבולבלת, כי לפי חומרים שונים שקראתי- כן צריך לטפל בצניחת רירית- כי זה עשוי בעתיד להחמיר לכדי צניחת רקטום מלאה. האם זה לא כך? האם אני טועה? אני פשוט מעדיפה -אם ניתן, לטפל כרגע- טיפול בהיקף קטן יותר, מאשר להגיע בעתיד לניתוח בבטן. האם אין ניתוח הנקרא דלורם? שביצועו במצבי עשוי למנוע החמרה לצניחה מלאה בעתיד?