כאבים כרוניים בפי הטבעת
דיון מתוך פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה
שלום, אני סובל מזה כשנתיים מכאבים כרוניים בפי הטבעת. הכאב עז ביותר בעיקר לאחר מקרה של עצירות אולם בחודשים האחרונים גם אם היציאות מאד רכות אני סובל מכאבים לאחר מכן. הדבר היחיד שקצת מרגיע את הכאב הוא לשים מגבון הגייני היפואלרגני שם בכל שעות היממה. הייתי פעמיים אצל פרוקטולוג שאמר לי בכל פעם שיש לי פיסורה ורשם לי ניפדיפין. השתמשתי בזה כעצתו אך זה לא ממש עזר. למען האמת אני לא כל כך מבין את האבחנה שלו שכן מה שאני מרגיש הוא מעין כאב שרירים כזה בפי הטבעת ומעין רגישות יתר, שכל יציאה, ולו הרכה ביותר מעוררת אותה. כפי שאמרתי, הדבר היחיד שמרגיע את הכאב הוא המגבון - ותודה לאל שיש לפחות את הפתרון החלקי הזה! אשמח לשמוע מה דעתך בנושא. בברכה, אריאל
אריאל שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, תלונותיך אכן יכולות להתאים לפיסורה בפי הטבעת, למרות שגם אבחנות נוספות כגון הרפיה לא טובה של שרירי רצפת האגן יכולים לגרום לכאבים דומים. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.
ד"ר זמורה, תודה רבה על תשובתך המפורטת! אכן נשמע מדבריך כי הבעיה כן נובעת מפיסורה הגורמת לשרירים להתכווץ. לקחתי לתשומת לבי את נושא התזונה. לגבי הניפדיפין - הכמות שקיבלתי על פי מירשם של הרופא שבדק אותי נגמרה. בית המרקחת לא מוכנה לספק כמות נוספת ללא מרשם רופא. האם ידוע לך אם יש מקומות שמוכרים את הניפדיפין ללא מרשם רופא? כמובן שאין לי בעיה לשלם את העלות המלאה... תודה! אריאל