חוות דעתך לגבי אימון עם מוזיקה

אני ניסיתי להתאמן בקבוצת צ'י קונג במרכז והשמעת המוזיקה במהלך השיעור מאד הפריע לי ועזבתי .זה ענין קבוע השימוש במוזיקה או שזה בכלל לא חובה המוזיקה בצ'י קונג.

לידידי גרשום ראשית מתנצל שנעדרתי מהפורום לכל כך הרבה זמן. ברצוני להציג נתיב שכולנו נהנים ממנו והוא הצ'י קונג ביו טיוב שברובו , כמעט כולו משולב עם מוסיקה ולא במקרה . אני מכבד כל מי שמתרגל צ'י קונג ללא מוסיקה. ולהלן הגיגים בנושא. מוסיקה בתנועה: משרתת ארבע מטרות: 1. מאפשרת לזכור את התנועה- הזיכרון פועל במיטיבו כשמצמידים מוסיקה לתנועה. 2. ביצרת אווירה- מורה יכול לקבוע מראש את סוג האווירה אותה הוא רוצה ליצור. 3. מסדרת את המקצבים הפנימיים- בכך עוזרת: א. לתאום בין איברים שונים לתנועה אחידה. ב. לתאום מקצבי גוף פנימיים לקצבים חיצוניים. ג. ליצירת קשר אינטימי בין המתרגל לסביבתו. ד. לוויסות בין קצב הלב לקצב הנשימה. 4. פותרת את בעיית : זיכרון רצף התנועות. הכיצד? בכך שאפשר "לשתול" הנחיות של שמות התרגילים בתוך המוסיקה. הרעיון לקוח מהמאסטרים הסינים שהמציאו גישה כזו. ומשהו אישי. בימים בהם נדדתי לי בפארקים הסינים ברחבי המזרח הרחוק לפני 25 שנה פגשתי בשתי תופעות 1. בודדים שעמדו ותרגלו צ'י קונג 2. מאסות של מתלמדים עומדים בשורות ונעים לפי קצב המוסיקה. באירוע מסוים בטאיואן אף הגיע מספרם לכמה אלפים. למותר לציין שהמוסיקה לימדה אותי א. לנשום נשימות ארוכות ומלאות- כי כולם נשמו כך. ב.בזכות הקלטות עם המוסיקה וההנחיות שמכרו הצלחתי לשחזר את הסדרות על פי סדר התרגילים שהוקלטו בהן. והיום בעת שאני מלמד מספיקה לה שנייה של תחילת הנעימה ומייד מתחילים התלמידים לנוע כבמטה קסם לתוך עולמו הקסום של הצ'י קונג. לפעמים אני מרגיש שם מיותר. המודל הסיני מראה כי השילוב בין הצ'י קונג למוסיקה אכן אפשרי. מבחינת כמות האנשים המתרגלים צ'י קונג, המתרגלים עם מוסיקה רבים בהרבה. ומשהו שונה: בעיר פאטפור סיקרי שבהודו, לא רחוק מהטאג' מאהל, אותה בנה המלך אכבאר במאה ה17 . לפני ארמונו ישנה בריכה מלאכותית שבמרכזה רחבת שיש אליה היה שט המלך כל בוקר. במרכז הרחבה ניצב שולחן שח מאבן עליו ישב המלך עם יריב למשחק. מארבע פאות השולחן לארבע רוחות השמים נחרטו 4 שורות של משבצות בצורה המזכירה את משחקי הקלאס שהיו בילדותנו. עליהן היו מפוזרות פילגשי המלך בלבוש למחול. המלך השליך על השולחן את הקוביות עם מספרים עליהן. ברקע נשמעו צלילי עוגב. לקולם נעו המחוללות בצעדי ריקוד ממשבצת למשבצת לפי המספר שקבעה הקובייה. היה לי מקסים לדמיין את עצמי יושב לרגלי המלך רק צלילי העוגב היו חסרים לי.

מוסיקה היא טובה כרקע בפרט כשלא מתרגלים בטבע. וכשמתרגלים מספר סדרות המוסיקה היא לא החלק החשוב בשיעור. ישנם מורים שלכח סדרה ישנה מוסיקה ואז רצף השיעור נשבר. ישנם אוכלוסיות שכן המוסיקה מוסיפה .