נגישות
נגישות

מיניות, עוררות מינית ואובססיה

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

28/05/2018 | 17:48 | מאת: תוהה

שלום פרופסור, חיפשתי שרשורים של אנשים בפורום הסובלים מאובססיות שונות(מיניות, עקב אופי הפורום), וראיתי גם את תשובותיך. אני חייב לחלוק עליך באופן מסויים - תחושה של עוררות מינית לא תמיד מחייבת משיכה מינית. יצא לי לדבר על כך עם אנשים בפורומים בינ"ל ולחוות על עצמי תחושות עוררות עד כדי זקפה(כשמתאפשר ואני לבד ישנה גם היכולת לאונן לפורקן). לדוגמה - יום אחד חשתי בחרדה הרגילה בעודי נוסע באוטובוס, לפתע התיישבה אישה זקנה ליידי, אני אפילו לא זוכר את פניה. התחלתי לדמיין אותה נוגעת בי ולמרבה התדהמה - החלה זקפה. המקרה החריד אותי ועניין אותי בו זמנית, שכן נשים זקנות מעולם לא עניינו אותי או משכו אותי מינית(לא באמת הייתה לי בעיה גם אם כן, אבל זו פשוט לא המציאות וגם מול פורנו זה לא עלה מעולם), לכן החלטתי לחפש ומצאתי שאני לא היחיד שחווה חוויות כאלה. קראתי מאמרים שונים על התופעה בהקשר של ocd ומחוצה לו ומדובר במה שנקרא arousal non concordance, משמעותה בפשטות היכולת לחוות עוררות מינית ראשונית(primal) עקב תוכן שהוא מיני במהותו, אך לא בהכרח נוגע ישירות בפנטזיות האישיות של החווה. הנ"ל נחווית באינטנסיביות אצל סובלים מאובססיות שונות בתחום המיניות, עקב הדחף הבלתי רציונלי שלהם "להתמודד עם המחשבות"/"לבדוק את עצמי(אוננות)מול המחשבות"/"לא להדחיק". ככל שהאובססיה חזקה יותר ומחרידה יותר, תחושת העוררות נחווית כאמיתית יותר, בין היתר כי לחרדה ועוררות מינית יש הרבה מן הדומה פיזיולוגית. קרה לי הרבה פעמים שבנסיון לבדוק את עצמי מול מחשבות הצלחתי להגיע לאורגזמה, כי הגעתי למצב שבו אני מתרכז ומדמיין תחושות. ז"א מדמיין למשל את האובייקט (הבלתי נחשק/ת) מבצע/ת בי מין אוראלי ומגיע לפורקן עקב התרכזות ב"תחושה אוראלית על איבר המין", כשלא משנה מי מבצע אותה בדמיון. זהו מצב שבו הפחד מהדחקה גדול יותר מהפחד הקונקרטי, אז האינדיבידואל מגיע למצב שבו הוא משכנע את עצמו(במקרה הזה באמצעות אוננות) שהפחד אמיתי וממשי, עקב הצורך שלו להישאר ב-alert. התמכרות מייסרת לחרדה. בשביל לבדוק את העניין ניסיתי להגיע לפורקן גם באמצעות אובייקטים שאין לי בעיה מוראלית/חרדתית להימשך אליהם(בני/בנות גילי), ואני בכ"מ פשוט לא נמשך אליהם, הפלא ופלא - הצלחתי. אז כמובן שיש מקרים שבהם מדובר בחרדה מינית עקב דחף מודחק שהתפרץ, אבל זה לא מחייב. יצא לי לדבר עם סובלים מ-OCD שמפחדים שהם פדופילים או זואופילים שהצליחו להגיע לאורגזמה מאותם אובייקטים, והנ"ל מעולם לא עניינו אותם קודם לכן. השאלה היא מה מתפרץ קודם - המשיכה או החרדה. אם רק לאחר התפרצות החרדה מתגלה היכולת להתגרות מינית מהאובייקט לא בטוח שמדובר במשיכה של ממש. אלא שוב - ייתכן שהסובל מכריח את עצמו להתגרות מינית מהאובייקטים המחרידים(באמצעות דמיון תחושתי, כאמור, או אפילו הקבלה פרטיאליסטית לאובייקטים שכן מושכים אותו מינית, או כל אמצעי מחשבתי אחר שיאפשר סקסואליזציה של האובייקט) בעקבות הצורך להישאר בצל החרדה. כל זה בתוספת היפר-מיניות, שחרדה ודיכאון בין כה יכולים לגרום לה, על אחת כמה וכמה אם ה-theme הוא מיני. לראייה - כשהתחלתי ליטול כדורים לטיפול בחרדה חלף גם העניין המדומיין באובייקטים מהם פחדתי. האם הכדורים עזרו לי "להדחיק"? אני לא חושב. אתה יכול לקרוא לזה אינטלקטואליזציה, או להתייחס בפתיחות לעובדה שזה אולי קיים. לשיקולך, אשמח לתגובה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום תוהה, המיון המקובל במדריכי האבחון הוא שהסיכוי לממש אובססיה נמוך מאוד. לעומת זאת, כאשר מושא התשוקה המינית חריג וקיים סיכוי ממשי שהאדם יממש זאת מדובר על פאראפיליות. למשל, משיכה מינית לילדים אצל מי שסובל מ-OCD תהייה מלווה חרדה ותוביל להימנעות מסביבת ילדים שמא לא תהייה לאדם שליטה על הדחף. לעומת זאת, כשמדובר בפדופיל (ללא OCD) יש סיכוי ממשי שהוא יממש את משיכתו לילדים. משיכה לנשים זקנות ממש, למשל, מהווה ז'אנר באתרי פורנו רבים. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים