תיאבון רב בחורף

שלום רב לבלה ולאה המקסימות ותודה על הפורום המעולה. שאלתי היא: האם זה פסיכולוגי אצלי או שמה זו בעיה נפוצה, שכאשר מתחיל להיות סוער וגשום בחוץ באופן אוטומטי התיאבון שלי מתגבר וכן גם המחשבות הטורדניות על אוכל ובעיקר על מתוקים חוזרות ומציקות וזאת גם כשהגוף שלי משדר שהוא לא רעב (אני מאוד מחוברת לשיטה שלכן) ואפילו שבע. זה משגע אותי, מכיוון שאני די מצליחה לחיות נכון לפי שיטתכן, מקשיבה לגוף, מתאמנת להנאתי די קבוע אך החורף תמיד "הורס" לי. האם יש לכן עיצה/ות איך לעבור את החורף בשלום ולא לעלות במשקל אלא להיפך, אפילו לרדת? לתשובתיכן אודה. רונית

הי רונית. ברשותך אחלק את תשובתי לשתיים ואולי לשלוש (נראה איך זה יתפתח). ראשית התייחסותי להבדלים עונתיים בצריכת מזון. הם קיימים והם אוביקטיביים. כשאנו חיים ע"פ גישה של הרזייה ללא דיאטה, משמע, אנו רגישים, קשובים ונענים לצרכים הביולוגיים והרגשיים שלנו. אין ספק שצרכיו של הגוף משתנים מעת לעת ובודאי מעונה לעונה, על אף העובדה שנשארנו באותו גובה, עם אותו מבנה גוף ואותו משקל. אולי הצרכים שלנו לא השתנו (עדיין רוצים לרזות ומהר) אך הצרכים של הגוף בהחלט חווים תנודות. בעונת החורף נעדרת מחיינו אנרגית החום הסביבתי (אנרגית השמש) שמסייע לנו לשמור על טמפרטורה פנימית קבועה. בחורף, הגוף שחש בדפיציט האנרגטי והתרמי מתכוונן לשמירה על טמפרוטורת הגוף הקבועה שלו. הוא חייב, למען השרדותו ותפקודו האופטימלי לשמור עליה. אחת הדרכים לעשות כן היא להשתמש בחום הנוצר בעקבות אכילה. מערכת העיכול שלנו עושה עבודה רצינית בפירוק וספיגה של מרכיבי המזון שאנו צורכים, ואם היא עושה עבודה זה אומר שנוצרת אמרגיה שתאפשר אותה. ואם נוצרת אנרגיה אז תמיד נפלט חום. כל יצור אנרגיה מלווה בפליטת חום. נסי לגעת בנורה דולקת - שם נוצרת אנרגיה חשמלית. האם הנורה חמה? סביר להניח שכן. אם כן, באמצעות הגברת תכיפות האכילה, נוצר יותר חום בגוף פנימה. ולכן לתכיפות האכילה בחורף, שעולה גם אצל רזים ללא בעיות משקל, יש תפקיד בשמירת הסטטוס-קוו הפנימי. אגב גם רעד הוא דרך של הגוף לשמור על חומו - רעידות שרירים בלתי רצוניות מפעילות את השרירים לבזבז אנרגיה ולפלוט חום. (אחלה דרך לשרוף אנרגיה - פשוט לא להדליק את המזגן והחימום ולתת לגוף לרעוד קצת. כמובן לא להסחף ולעבור לביגוד קיץ) יחד עם זאת, וכאן אני עוברת לחלק השני של התשובה, עליה בתכיפות האכילה בחורף איננה מייצרת השמנה בהכרח ואינה בגדר אכילת יתר או אכילה מיותרת. המזון מנוצל לייצור חום...הוא מנוצל! לא מאוחסן. אם אכן מתרחשת השמנה היא משום שהצריכה עולה על הצרכים האמיתיים. וכאן זה מעלה אצלי 2 אפשרויות בהקשר לרוח הדברים העולה משאלתך: 1.אכילה רגשית- אכילה בתגובה לקשת רחבה של רגשות. החל מהתקעות בבית - שעמום וחוסר מעש, דרך בדידות ודכאון (דכאון חורף, יש דבר כזה) וכלה בנחמה. מזונות נחמה הם מזונות שמתחברים לנו לרגשות נעימים. לכולנו יש רפרטואר רחב של מזונות נחמה, כאלה שמחזירים אותנו לחמימות ולקרבה בבית אבא ואמא, כאלה שמאפשרים לנו לחוש שייכות, בטחון, הגנה, שמחה וכ"ו. מדובר במזונות מסוימים בד"כ. (מכירה את זה, שעם הגשם הראשון כולם מכינים מרק ונותנים לריח למלא את כל הבית?) אכילה רגשית היא אכילה שאינה מתוך רעב ביולוגי ועדיין לא תגרום להשמנה אם היא במינון סביר. 2. הראש הדיאטטי - כשהראש אומר לנו שאנו אוכלים בתכיפות גבוהה מדי וזה ממש לא בסדר, אנו עוברים לחשיבה מאוד שיפוטית שמייצרת כעס, אכזבה, תסכול וכ"ו. בכוחם של אלה להגביר את האכילה הרגשית שלנו באופן קיצוני. זה לא החורף שהורס לך, זה המחשבות והאמונות על החורף, על הקשר עם המזון בחורף, על גופך - הם אלה שיש בכוחם להרוס לך. החורף הוא רק חורף. החורף הוא בסה"כ עונה שבה הטמפרטורות יורדות והגשם יורד. ומנגנון הרעב שובע שלך נמצא איתך גם בחורף. אינני יודעת ואינני בטוחה אם את מזהה נכון את רמות הרעב שובע השונות שלך. כי גם אם אנו אוכלים שלא מתוך רעב אין זה אומר בהכרח שאנו חייבים להגיע ומגיעים לרמת מלאות וכבדות לא נוחה. אם הגענו לשם, זה לא החורף. ואם גם גמרנו אותו עם מידת מכנסיים גדולה יותר - זה לא החורף. העמיקי את ההכרות שלך עם צרכייך, כבדי אותם. העמיקי את הקשר שלך עם הגוף שלך והוקירי אותו. לאחר שאכלת, נסי להבין אם זה הרבה מדי או פחות מדי דרך תחושות הגוף שלאחר האכילה ולא לתת לראש לנהל את הענינים. כתבתי הרבה. עניתי? אם לא מקדי אותי בחסר. בברכת ימים חמימים ונעימים. שלך לאה פינטו