עוד שאלה

בלה ולאה שלום! אז הבנתי שבשיטה שלכן אוכלים רק כאשר רעבים, כשהגוף שאנו קשובים לו משדר לנו- "אני רעב"! אבל, הוא לא משדר לנו מה לאכול. האם מותר כדי לרזות לאכול מה שרוצים? (כמובן שאת כמות המזון שנאכל, מכתיב לנו הגוף) האם מותר לי למשל, להסתפק בארוחת בוקר שהיא נניח, פרוסת עוגת קרם וקצפת עם שתיה חמה. ובצהריים, חצי בגט עם נקניק ומיונז או מנת פלאפל ולקינוח מנת גלידה עם קצפת. ובערב, מנה של פיתה עם חומוס או 2 משולשי פיצה. --זהו כמובן תפריט סתמי ודמיוני. התכוונתי להראות פה תפריט יומי שהוא לא מאוזן. אין בתפריט פירות , ירקות, בשר, ביצים. אין מוצרי חלב. האם לא חייבים בשיטה שלכן ליצור איזשהו תפריט מאוזן לכל היום? תפריט שבכל זאת קובע מה מותר ומה אסור? ואם מותר , כמה? תודה לתשובתכן

שלום גילה. שאלה חשובה מאד ותודה שאת נותנת לי הזדמנות להבהיר דברים שאני בטוחה שהרבה גולשים היו רוצים להבין. גופנו יודע בדיוק למה הוא זקוק כדי להיות בריא ומאוזן .אם הינו מצלחים לנטרל את הראש ולתת רק לגוף לבקש את האכל אין ספק שהוא לא היה מבקש מזון שמזיק לו. הבעיה היא שהראש המנהל את הגוף (יושב הכי למעלה) פועל הרבה פעמים ממקומות לא נכונים. הוא מושפע מקולות רבים ומבלבל אותנו לגבי איזה מזון לבחור. לדוגמא הוא יכול להיות מושפע מרגשות העולים על פני המודעות ורוצים תשומת לב. אנשים רבים לא הורגלו לתרגם תחושות רגשיות ולהתמודד אתם, הם חווים אותם כמשהו מאיים ומעדיפים לתרגם אותם כרעב ולאכל בדרך כלל שמן ומתוק. אכילת מזון מסוג זה בתגובה לרגש תגרום מספר דברים - הסתת תשומת הלב מהרגש, הרגעה חלקית מאד שלו, הנאה מידית ורצון עז לעוד מאותו דבר, כי הרגש כמובן לא סופק - הרי שום אכל לא יספק רגש. מיד אחרי זה עלולות להופיע מחשבות של יסורי מצפון על אכילה לא נכונה ולא בריאה וכמובן תחושות לא נעימות מהגוף הכועס על מזון המיותר שניתן לו ,זה כשלעצמו עלול לגרום לאכילה נוספת על מנת לברוח שוב. הראש גם עלול להיות מושפע מהשפע האדיר של מזונות יפים ומגוונים המוצעים כיום ולהשתכנע גם מהפרסומות, הצבעים, והריחות של המזון ולגרום לנו לאכל . לכן, בתהליך שלנו אנחנו מלמדים את ההבדל בין תחושות ביולוגיות למה בידיוק בא לי לאכל, לבין מחשבות למה אני חושבת שצריך - ההבדל הוא גדול. אחרי אימון מסוים מדווחים הלקוחות שלי בפליאה רבה איך מתוך מבחר אדיר של מזונות במזנון, אחרי שבדקו והתיעצו גם עם הגוף, (הראש כמובן אמר לאכל הכל) הם בחרו מעט מזון שחלקו היה בריא במונחים המקובלים, וחלקו קצת פחות ונהנו הנאה מרובה מחווית החופש לפעמים לראשונה אחרי שנים רבות של מאבקים. מקוה שהבנת קצת יותר.

בוקר טוב גילה שאלתך מביעה חשש מוכר מפני שחרור השליטה על האכילה שלך, מפני שחרור הראש הדיאטטי. אלה הן מחשבות אוטומטיות, דפוסי חשיבה דיאטטיים שמנהלים אותך שנים. הפחד שמא אכילה טבעית תיצור תזונה לקויה. כאילו ברור שאם תתני לעצמך את החופש תרצי רק מזונות מהסוג שפרטת מבטא במידה רבה את חוסר ההכרות שלך עם גופך וצרכיו האמיתיים. למעשה זהו חשש של הרבה אנשים שמתחילים לשקול את התהליך של הרזייה ללא דיאטה והעיבוד של האינפורמציה החדשה נעשה באמצעות דפוסי החשיבה והתפישה הקיימים של הראש הדיאטטי כך שזה אך טבעי שחשש כזה יעלה. כשאנו מבקשים להפרד מהתפישה הדיאטטית, צריך להבין שאחד המאפיינים החזקים שלה הוא היותה מערכת קשיחה למדי של חוקים וכללים, הרבה איסורים ולא מעט הגבלות, יש בה סמנטיקה שמשתמשת הרבה מאוד במינוחים כמו: חייבים, צריכים, אסור, מוכרחים וכ"ו. בקיצור אוירת כלא. בתהליך הרזייה ללא דיאטה אנו משתחררים מהכלא הזה, יוצאים החוצה אל החופש. אלא מה? לאחר שנים ארוכות בכלא הזה אנו יוצאים למקום שבו החוקים משתנים לחלוטין, בחוץ החיים נראים אחרת, ואנו לא ממש מכירים את ההויייה הזו, אך דבר אחד ברור אנו לא כלואים יותר במסגרת של חייבים וצריכים ולכן אענה בצורה חד משמעית - לא חייבים כלום!!! כלום ממה שהכרת עד כה. מה עושה לך המילה "חייבת / צריכה"? היא מיועדת לדרבן אותך אך בסיכומו של דבר עושה בדיוק את הפעולה ההפוכה. זה כאילו את מכה את אחורייך בשוט כדי להתקדם קדימה אך פעולת ההלקאה והכאב בסוף יתישו אותך. אנו לא אוהבים לקבל פקודות, אפילו לא מעצמנו ולכן מעוררים את ההתנגדות שלנו בעצמנו. כשתקבלי את הכלים הנכונים ותלמדי משמעותה של הקשבה לגוף, תלמדי לזהות את צרכיו תיווכחי לדעת שצרכיו האמיתיים מאוד מגוונים. לא תאמיני כמה המזונות הללו שפרטת לא יעשו לך כלום ברגע שתחווי חופש אמיתי, ברגע שתפסיקי לרעוב להם. כן, הם יהיו חלק מהתפריט שלך אך תחושי גם תאווה ל...סלט חסה. כן, כן, סלט חסה מרצונך ובחירתך החופשית. לכן גם האמירה שמותר לאכול רק כשרעבים איננה מדוייקת כי אז שום קבענו איסור, הגבלה. ומה אם יש לך רעב עז לטעם? כמו שקורה בחגים, בנסיעות ובארועים מיוחדים. במקרים אלה יש לא מעט מזונות שאינם זמינים לנו ביום יום. ואפשר עוד לפרט. כדיאטנית המלווה בתהליכי שינוי להרזייה (ללא דיאטה) אינני נותנת שום הנחיה תזונתית (האמת, אנשים מגיעים אלי עם מספיק ידע, כולם כבר יודעים כמעט הכל) וזאת משתי סיבות עיקריות: 1. ההנחיה באה מהגוף. נקודה. גופך יודע טוב ממני מה הוא צריך, כמה הוא צריך ובודאי מתי. אני רק עוזרת לך ללמוד את האותות ולפתח את המוטיבציה הנכונה והמיקוד הנכון. ציינת ארוחת בוקר - כמה אנשים באמת רעבים בבוקר? הנה הנחייה תזונתית שלא מסתדרת עם הפיזיולוגיה הטבעית של הגוף. יהיו בקרים שחשים רעב וצורך ויהיו הרבה מאוד בקרים שלו. הגוף שלנו מווסת את הרעב ע"פ הערכה מתמדת של כמות האנרגיה האצורה בתוכו וזה משתנה מיום ליום, מאדם לאדם. ויתכן שפעם תהיי רעבה לעוגת קצפת מתוקה ופעם לפרוסת לחם עם גבינה ואולי בכלל סלט כרוב. כל זה יקבע בהתאם לצורך של גופך באנרגיה וברכיבי תזונה ספציפיים. בסיכומו של דבר תזונתך מתאזנת לבד ובחוכמה רבה. 2. אין מקום לאמץ הנחיות תזונתיות כל עוד קיימת מערכת יחסים רעועה ולא בריאה עם הגוף ועם המזון. בתהליך הזה יש פוקוס חזק מאוד אל הגוף שלנו, מתחברים ומרגישים. מהמקום הזה קל לרצות לפנק את הגוף שלנו במזונות מזינים, חיוניים ובריאים. אנו חשים את ההבדל את ההבדל בין קלילות וחיוניות לבין כבדות ועייפות. אני יכולה לספר לך שבשנים של דיאטה ערגתי לשמנת חמוצה. כבר שבועיים שיש 5 גביעים במקרר ואף אחד לא נוגע, כולל אותי. למה? כי היום זה מרגיש לי כבד. מתוך אימון, למידה ורצון לכבד את הגוף שלי ואת הרגשתי ברגע נתון אני מוצאת את עצמי בוחרת דווקא ביוגורט. וזה לא בגלל שאסור לי לאכול שמנת זה מתוך מערכת היחסים החדשה שכוננתי עם גופי ועם הסביבה הקולינרית שלי. כשהכל מותר אפשר לבחור באמת. גילה, זו היתה תשובה ארוכה ואני מקווה שגם מבהירה וממצה. תודה על שאלתך החשובה. יום נפלא לאה

לבלה ולאה אני מודה לכן על כל ההסברים. אני מנסה ללמוד ובעיקר לשנות את החשיבה "הדיאטתית". שיהיה לכן יום טוב.