היי הקפצתי שאלה מלמטה היה דילוג בטעות נראה לי:)
דיון מתוך פורום הרזיה ללא דיאטה
זאת בדיוק הבעיה שלי, שאני יודע בדיוק מה גורם לי לא לאכול ואני גם יודע איך להיפטר גם מהבעיה עצמה ואפילו מהמקום שרוצה אוכל להביא את עצמי למקום של בתוך הבעיה עצמה ל לרצות ספציפית אוכל!!! מה הבעיה ?שבגלל שהאוכל מהווה פורקן ונותן לי ורגע שאני יכול לא לחשוב על כלום ולהינות ממש מהאכילה,אני פשוט לא מוצא תשובה ,למה לי לעצור את עצמי כל פעם שאני חש שההתקף מתקרב: השמנה לא מדבר אלי כי ,כאב בטן גם לא מדבר אלי כי אני יודע שמדי פעם זה נורמלי לאכול מעבר לשובע,זה שזו אכילה רגשית גם לא מדבר אלי כי אני יודע שמדי פעם זה גם טבעי,זה שהפורקן הוא רגעי והאוכל לא יכול בהווייתו לתקן שום דבר, זה אני גם יודע. אז מה אנשים שכבר עוברים את התהליך מרגישים או מבינים שגורם להם לא לרצות להיכנס לזון הזה של האכילה שמספק הנאה ממש גדולה,אף פעם מלכתחילה?? יש משהוא שאני לא מצליח להבין ולכן אני מחפש תשובה ולכן אני גם לא צריך טיפול לא תזונתי ולא פסיכולוגי זה משהוא בהבנה של שאני לא מצליח לקלוט לגבי למה לא לאפשר לעצמי את הכניסה הזאת של האכילה אף פעם! תודה מראש
וזה לא מפריע לך, אז למה להפסיק את האכילה שאתה מתאר? יכול להיות שמבחינתך זו דרכך, ואין לך בעייה עם זה? אולי אתה לא רוצה למצוא פורקן אחר? לפעמים הקושי לוותר על האכילה, כלכך גדול, שזה לא שווה לך את המאמץ. השאלה שלך מאד אישית, ואתה מחפש תשובה מאד מדוייקת. בלי להכיר אותך, יהיה קשה לתת לך את התשובה שאתה מחפש. לא תמיד אכילה רגשית או אכילה כפורקן היא בעייתית. זה תלוי בכמויות , בכמה האכילה הזו מפריעה לך בתפקוד היום יומי, לאיזה הימנעות היא גורמת ועוד. אם לאכילה שלך אין שום השפעה שלילית על החיים שלך, אולי באמת לא צריך לטפל בזהת ומבחינתך זה בסדר?
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
