חשיפה לחומר רדיואקטיבי-תופעות לוואי

הלואי והיתה דרך לבדוק אם היתה חשיפה ואם יש פגיעה. מאחר שאין דרך, ההקפדה היא לא להחשף מעבר להכרחי.. תמיד יש חשיפה מקרינת רקע. אנחנו חיים בים של קרינה רדיואקטיבית. במידה. עם זה הגוף יודע להתמודד בדרך כלל. לא חושפים אישה בהריון לחומר רדיואקטיבי מעבר לקרינת הרקע והאוכל! אם זה בהמשך לחברה שלך שקבלה טיפול, היה הסבר שאת לא נחשפת לחומר, אלא לקרינה נלוות כמו רנטגן. נשים בהריון יכולות להחשף לקרינת רנטגן בצילומי שיניים ובגפיים. כמובן מגינים על אזור הבטן עם מגן עופרת.

מוזר.... במקומות בהם עובדים עם חומרים רדיואקטיביים יש ממונה קרינה שנותן/נותנת הדרכות לעובדים בגורמי הסיכון ודרכי ההתגוננות, הגבלת כניסה ושאר פעילויות. אם יש עבודה עם חומרים רדיואקטיביים בעלי פעילות גבוהה העובדים מקבלים דוזימטר למעקב חשיפה רציף. אין מצב שעובד נחשף לכמות מסוכנת של חומר רדיואקטיבי בלי שיהיה דיווח אירוע - זה פלילי. מניחה שאת לא עובדת עם החומרים, אז הסיכוי שתחשפי להם אפסי עד לא קיים. מד קרינה - מי שעובד עם חומרים שפולטים רמה מסוכנת מקבל דוזימטר. אם החומר חדר לגוף, לאחר שחדר, מד קרינה לא יתן מידע.

את מתארת מצב לא אפשרי. במעבדות רגילות אין חומרים ברמת סיכון כזו. אם הייתם מעבדה שיש בה חומרים ברמת סיכון כזו כל אחד מכם היה מקבל הדרכה מתאימה ודוזימטר. אם היתה תאונה, או אתם חושבים שיש זיהום רדיואקטבי מחוץ למעבדה, היה כבר צריך להודיע לרשויות שיגיעו לבדוק ולטהר. לא שמים מוניטורים מחוץ לאזורים המוגדרים כאזורי חשיפה אפשריים רק כי מישהו חושש. כל דוזימטר נמצא בבקרה של הרשויות כולל רשויות בינלאומיות. מדובר בתהליך מאוד מבוקר שצריך לטפל בו ממונה הקרינה של המעבדה. ואני חוזרת, אם היתה תקלה יש להודיע מידית לרשויות.