הכל השתנה

דיון מתוך פורום  שווה לכל נפש

29/10/2016 | 11:09 | מאת: מישהי

שלום רב אני בת 45 נשואה אמא ל3 ילדים אחריי צבא מזה 15 שנה סובלת מדכאון בשנים הראשונות היה דגאון קשה עד אנורקסיה שנים של טיפולים כדורים מטפלים ניסיות של טיפולים שונים לא עזר כיום אני הרבה יותר טוב מה שעוזר לי זה התנדבות לקהילה בעיקר לחיילים אבל אני לא מצליחה לחזור למה שהייתי לפניי הדכאון פעם הייתי מתאפרת אוכלת אוכל שונה מהיום מארחת מכל הלב הייתי בשלנית ואופה מעולה היום אני לא מתאפרת קשה לי מאוד ללכת לאירועים השנה הייתי בשנת אבל וזה הקל עליי מבחינת לתת הסברים למה לא הגעתי אבל החלטתי להכין את כולם מראש שאני לאירועים יותר לא הולכת קשה לי עם להתלבש אחריי יום עבודה של 9-10שעות ביום להתאפר קשה לקום בבוקר לעום עבודה הבעיה מה קורה כשיש אירוע של אח??? אז אני חייבת ללכת ואז זה מתחיל אליו היא הלכה אלינו לא באה אני מבשלת היום ומארחת אבל לא מספיקה הכל בזמן והאורחים מגיעים ואני עדיין לא מוכנה פעם היו מבקשים ממני עוגה הייתי עושה בהתרגשות בהנאה וכייף היום אני לא מכינה לאף אחד רק אם הכרחי כמובן שגם אין מחמאות ופירכון כמו פעם וזה ממש מוריד אותי לקרשים אין לי חשק לקופ לעוד יום לא רוצה ללכת בבוקר לעבודה ולחזור בלילה לא הצלחתי למצוא את נוסחאת הפלא להיות כמו פעם זה גורם לי להיות עצובה מאוד אנא עזרתכם

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אני מבינה שאת עושה ברבה למרות הקושי, עובדת הרבה מתפקדת בבית זה הרבה אבל את לא מפרגנת לעצמך, עסוקה בלחזור למה שהיה קודם ולא בלהדגש את ההתקדמות שלך ולהיות גאה שאת עובדת ומשתדלת. זאת חשיבה שלילית שלא עוזרת להרגיש יותר טוב. תנסי לעבוד עם הספר " בוחרים להרגיש טוב" אולי זה יסיע לך בעבודה על דפוסי החשיבה, לפעמים צריך לקבל שאין מטה קסם שעוזר לחזור להיות כמו קודם, ולהתקדם מהיכן שנמצאים אני חושבת שאת עושה את זה, אבל לא יודעת לחזק את עצמך. בהצלחה עירית

מנהל פורום שווה לכל נפש